מונחת בפני בקשתם של חברת פנדה כרוניקה יוזמה והשקעות בע"מ (להלן: "המבקש 1") ושל מר ליפשיץ איתן (להלן: "המבקש 2"), (ביחד: "המבקשים"), להתיר להם להגיש תביעה שכנגד, כנגד הבנק למסחר בע"מ- בפירוק (להלן: "הבנק"), עקב נזקים אשר נגרמו למבקשים, לטענתם, בעקבות סגירת שערי הבנק.
העובדות הרלוונטיות וטענת המבקשים בקצירת האומר;
1. צו הפירוק ניתן כנגד בנק ביום 2/9/2002.
2. ביום 21/12/2005, לאחר שניתן לבנק אישור לנקיטת הליכים משפטיים כנגד המבקשים בבקשה דנא, הגיש הבנק תביעה כנגד המבקשים , לחיובם בסך של 517,406 ש"ח. תביעה זו הוגשה בגין יתרה דביטורית בחשבונו של המבקש 1 עובר למועד קריסתו, ובגין ערבותו של המבקש 2 לסילוק חובותיו של המבקש 1 כלפי הבנק.
3. לאחר שנמחקה כותרת התביעה (בהסכמת הצדדים), הגישו המבקשים ביום 28/2/2006 כתב הגנה ותביעה שכנגד, בהם העלו המבקשים טענות נזק וקיזוז כנגד הבנק, בסכומים אשר עולים על סכום התביעה. עתה, ולאחר שהושגה הסכמה דיונית בין הצדדים לפיה לא יבקש הבנק (באמצעות המנהל המיוחד) את מחיקתה של התביעה שכנגד על הסף, פונים המבקשים בבקשה לאשר להם את הגשת התביעה שכנגד, כאמור לעיל.
4. טענתם העיקרית של המבקשים הינה כי מאחר והבנק הוא שביקש לנהל כנגדם הליכים מחוץ לתיק הפירוק, הרי שאין לקבל עתה את טענתו לפיה אין לשמוע את התובענה שכנגד אותה הגישו במסגרת ההליכים שננקטו על ידי הבנק. בלשונם של המבקשים, "משפנה בעל דין לביהמ"ש, הוא חשוף לכל ההליכים על פי דין ללא יוצא מן הכלל".
עד כאן העובדות, ולהלן החלטתי;
5. ממושכלות הליך חדלות הפירעון היא כי משניתן צו פירוק לא יינקט כל הליך משפטי כנגד החברה אלא באישור בית המשפט של פירוק. יחד עם זאת, במקרים אחדים עשויות להתקיים נסיבות בהן ייעשה בית המשפט של פירוק שימוש בסיפא ל
סעיף 267 לפקודת החברות, ויאפשר תביעת נושה שלא במסגרת תביעת חוב.
6. אחד המקרים השכיחים בהם ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת ניהול תביעה כאמור, הוא המקרה של בקשת נושה להגשת תביעה
נזיקית
כנגד החברה שבפירוק. זאת, לאור הוראת
סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, אשר חל אף בחברה חדלת פירעון מכוח
סעיף 353 לפקודת החברות, ואשר קובע כהאי לישנא:
"תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל."
7. אכן, פעמים רבות מתבררות תביעותיהם של נושים נזיקיים בפני ערכאה נפרדת ולא בפני בעל התפקיד אשר מונה במסגרת הליכי הפירוק.
יחד עם זאת, סבורה אני כי אין לקבל את טענותיהם של המבקשים בבקשה דנא. טענות המבקשים נסמכות על פסיקה אשר אינה לקוחה מתחום דיני חדלות הפירעון, ואשר יש בה כדי ליצור מסלול עוקף הליכים, אשר יעמוד בניגוד לכלל המהותי בהליכי פירוק, לפיו כלל נושיה של החברה (להוציא נושים מובטחים) מחויבים להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הפירוק. ויודגש; כלל מהותי זה, המחייב נושה להגיש תביעת חוב, חל
אף אם עסקינן בנושה נזיקי
הסבור כי תביעתו אינה מתאימה להידון בפני בעל התפקיד אשר מונה במסגרת הליכי הפירוק. וראה לעניין זה
פש"ר 1541/02, בש"א 22509/03, סולמות חגית (1990) בע"מ נ' המנהל המיוחד של חברת צינקל בע"מ- בפירוק ואח'.
8. הנושה הנזיקי כפוף כיתר הנושים להוראות הדין החל בפירוק, אף אם בסופו של יום ייקבע כי תביעתו אינה ראויה להתברר במסגרת של הוכחת חוב. כל שנדרש נושה זה, ואף התייחסתי לכך לא אחת, הוא להגיש תביעת חוב בה יציין כי הוא רואה עצמו כ"נושה נזיקי". למצער, רשאי אותו נושה הסבור כי דין תביעתו להתברר בתביעה נפרדת, לפנות אל בית המשפט של פירוק,
בתוך סד הזמנים אשר נקבע לכך בדין
, ולבקש היתר להגשת תביעה נזיקית חלף הגשת תביעת חוב.
9. אוסיף עוד; במסגרת רשימת המקרים המצומצמת בהן ישקול בית המשפט של חדלות פירעון מתן היתר להגשת תביעה חרף הקפאת ההליכים בפירוק, מצוי אף המצב בו הוגשה תביעה על ידי החברה שבפירוק ,ובאישור בית המשפט, כנגד צד ג'. בהקשר זה יבחן בית המשפט את מהות התביעה שכנגד. היה ויתברר כי אותה תביעה שכנגד הינה אך נדבך נוסף במחלוקת הנטושה בין הצדדים, ייטה בית המשפט להיעתר להגשתה. יחד עם זאת, היה ובכתב התביעה שכנגד תתגלה "הרחבת חזית" משמעותית, אשר עלולה לגרור את קופת הפירוק אל מחוזות המצויים הרחק מן המחלוקת המקורית, יטה ביתך המשפט שלא להיעתר לבקשה. וראה לעניין זה
פש"ר 1285/84, בש"א 5225/01 דוד גרינברג ואח' נ' יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) ואח'.
10. עיון בכתב התביעה שכנגד, אשר הוגש על ידי המבקשים, מלמד כי אין כל קשר בינו לבין העובדות אשר עומדות בבסיס כתב התביעה אותו הגיש הבנק, ואשר עניינו כאמור פרעון יתרה דביטורית בחשבון. כתב התביעה שכנגד,
עוסק רובו ככולו בטענות נזיקיות שעניינן "הפסקת אשראי לפרויקטים בתחום הנדל"ן"
, דהיינו טענות בקשר לנזקים אשר נגרמו לכאורה , עקב סגירת הבנק.
11. טענותיהם הנזיקיות של המבקשים אינן עוסקות בנושאים ובסוגיות המשפטיות העולות מכתב התביעה אשר הוגש על ידי הבנק. אין לי אלא לקבוע כי טענות אלה הינן בגדר הרחבה של יריעת המחלוקת לעבר סוגיות אשר
כלל לא הועלו
בכתב התביעה, וכי לא נמצא קשר או תלות בין כתב התביעה אשר הוגש על ידי הבנק לבין ההליך אותו מעוניינים המבקשים לנהל.
12. במצב דברים זה, ולאור האמור לעיל בעניין תביעותיהם של נושים נזיקיים, היה על המבקשים לילך בדרך של הגשת תביעת חוב, ולבקש לנהל תביעה נזיקית בתוך סד המועדים הקבוע לכך, ואין להיעתר לבקשתם להגיש תביעה נזיקית במסווה של כתב תביעה שכנגד.
סוף דבר;
13. המבקשים אינם מנועים מלטעון את טענות הגנה במסגרת התובענה בה פתח הבנק, אשר עניינה יתרת החובה בחשבון, אולם אין הם רשאים להרחיב את החזית ולהגיש כתב תביעה שכנגד, אשר אינו אלא תביעת נזיקין נפרדת.