החלטה בתיק פשר 1380/02

1.   רקע עובדתי ותיאור ההליכים בתיק

ביום 29.4.02 הוגשה כנגד החייב בקשת נושה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל בגין חוב של 1,400,000$. 

ביום 25.11.02 התקיים דיון בפני כב' השופטת אלשיך, בה נכח ב"כ הנושה, ב"כ הכנ"ר ועו"ד עוז, אשר הודיע לפרוטוקול כי הוא מייצג את החייב בהליכים אחרים, אולם לא בהליך הנוכחי. ב"כ הנושה הצהיר כי בוצעה לחייב מסירה אישית בפריס והחייב ידע על מועד הדיון אולם לא הביע התנגדות להליך.

באותה ישיבה הודיע ב"כ הכנ"ר כי מבחינת פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש] התש"ם - 1981 (להלן: " פשיטת הרגל" או "הפקודה") אין מניעה מליתן צו כינוס כפי שביקש המשיב, שכן יש חוב קצוב לפי הסכם שהחייב הודה בו ויש מעשה פשיטת רגל - שעבוד  פנטהאוז של החייב במהלך 3 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. לאור זאת ניתן צו לכינוס נכסי החייב ע"י בימ"ש, במסגרתו עוכבה יציאתו מן הארץ של החייב.

ביום 19.12.02 הגיש החייב התנגדות להליכי הכינוס ובקשה לעיון חוזר ועיכוב הליכים. ביום 3.4.03 נקבע ע"י כב' השופטת אלשייך, לאחר שניתנו תגובות הנושה ותגובת הכנ"ר לבקשה, כי החייב לא הגיש התנגדות כנדרש עפ"י החוק ללא כל צידוק. עם זאת, נקבע ע"י כב' השופטת אלשייך כי מאחר ומדובר בסעד קיצוני של מתן צו כינוס, רשאי החייב להגיש בקשה נפרדת בה יפרט את התנגדותו לבקשת צו הכינוס בכפוף לתשלום הוצאות.

ביום 20.5.03 הגיש החייב התנגדות לבקשת הנושה לכינוס נכסים ולהכריזו פושט רגל ובהחלטה מאותו יום נקבע מועד לדיון בהתנגדות.

ביום 28.5.03 הוגשה על ידי החייב בקשה לעכב את ביצוע חקירתו של החייב על ידי הכנ"ר באמצעות המנהל המיוחד, וכן את עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בש"א 10647/03).

בתגובת הכנ"ר לבקשה נכתב כי הכנ"ר אינו מתנגד למתן אישור ליציאה מן הארץ כמבוקש בכפוף לקיום מספר תנאים ובהם: קבלת התחייבות בכתב של החייב כי ישוב ארצה לכל דיון בתיק הפש"ר או לבקשת בימ"ש, או לבקשת הכנ"ר (להלן: " ההתחייבות"), הפקדת ערובה בנקאית אוטונומית בסך 300,000 ש"ח לטובת הכנ"ר ולחילופין צ'ק בנקאי על סך 300,000 ש"ח ולחילופין הערת אזהרה וייפוי כח בלתי חוזר על נכס מקרקעין של צד ג' (להלן:  "הערובה") וכן קביעת צו חיוב בתשלומים על סך 2,000 ש"ח.

בהחלטה מיום 25.6.03 קבעתי כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל זמנית בכפוף להתחייבות החייב להתייצב לדיון ביום 13.7.03, ובכפוף למילוי כל התנאים המפורטים בסעיפים א' ו- ב' לתגובת הכנ"ר. עוד קבעתי כי סעיף ג' (לענין התשלום החודשי) יידון בדיון שנקבע במעמד הצדדים, לענין התנגדות החייב להליכי הכינוס.

בהתאם לדרישת הכנ"ר, רשמו הורי החייב הערת אזהרה  לטובת הכנ"ר על ביתם שברחוב אריה בן אליעזר 49 אשקלון הידוע כגוש 1934 חלקה 55 תת חלקה 8 (להלן: " בית המגורים של הורי החייב").

בדיון שהתקיים ביום 23.7.03 נחקר החייב וניתן צו לסיכומים ולא נקבע צו חיוב בתשלומים.   

ביום 23.11.2003 ניתן צו לכינוס נכסי החייב וביום 4.1.04 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד דבורה מונה כנאמן.

בחודש פברואר 04' הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה למתן הוראות בבש"א 5557/04, במסגרתה התבקש בית המשפט לחייב את החייב בתשלום חודשי בסך 2,000 ש"ח החל מסוף חודש דצמבר 03' ועד למועד החלטת בית המשפט בדבר תשלום חודשי אחר, וכן לחייב את החייב לשלם החל מיום הגשת הבקשה תשלום חודשי בסך 10,000 ש"ח לחודש .

בהחלטה מיום 26.2.04 נעתרתי למבוקש בבקשה א' והוריתי לקבל את תגובת החייב לעניין בקשה ב'.

לאחר קבלת תגובת החייב לבקשת הנאמן להגדלת התשלומים החודשיים, נקבעה בקשת הנאמן לדיון. במסגרת דיון שהתקיים ביום 31.3.04 נקבע כי צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר הוצא כנגד החייב יתבטל בכפוף לשני תנאים (מעבר לתנאים שנקבעו בהחלטה קודמת ביום 25.6.03 - ד.ק.): כי החייב ישלים את תשלום ההפרש שבין 2,000 ש"ח ל - 5,000 ש"ח החל מיום 1.11.2003 וכן כי בנוסף לכך יחתום החייב על ייפוי כח לנאמן ביחס לנכסי החייב בארצות הברית. עוד נקבע באותו דיון כי חקירה נוספת של החייב תתקיים ביום 6.7.04.

ביום 1.8.04 הגיש הנאמן דו"ח לבית המשפט בעקבות נסיעה לניו יורק. במסגרת הדו"ח טען הנאמן כי דחיפות הנסיעה לניו יורק נולדה בעקבות ממצאים ומידע שהצטברו אצלו, מהם עלה בבירור כי החייב הבריח כספים ונכסים לחו"ל וכי הנו משקר בכל הקשור לזכויותיו ולנכסיו ביחס למסעדה בשם "CUB ROOM" בניו יורק (להלן: " קברום" או " המסעדה").

במסגרת אותו דו"ח, מסר הנאמן כי נפגש עם אדם בשם קובי שריפי המכיר את החייב מזה 12 שנים אשר היה יד ימינו של החייב בעסקיו והטוען כי החייב הנו הבעלים של המסעדה. עוד טען שריפי טענות שונות לגבי כספים בבעלות החייב ששולמו על ידו לשותף שלו לשעבר וכן בדבר נכסים שונים בבעלות החייב. הנאמן אף דיווח כי נפגש עם עו"ד מרק ניומן שהוא עוה"ד של החייב בניו יורק, וכי מהשיחה עמו עלה בבירור כי יש בידו את הסכם רכישת המסעדה על ידי החייב וכן כי יש בידו כספים השייכים לחייב. עוד טען הנאמן כי נפגש עם עו"ד אייזנברג שהוא ב"כ מוכר המסעדה (אדם בשם הנרי מיר) וכי מן המסמכים שהוצגו בפניו עולה כי החייב חתם בשמה של חברה שרכשה את המסעדה וכי אדם בשם מר שמעון פריינטה (להלן: " פריינטה") ערב להתחייבויות הרוכש. מסקנות הנאמן בדו"ח היו כי המסעדה הנה בבעלות החייב, כי  במהלך הליכי פשיטת הרגל שילם החייב כספים לנושיו בחו"ל וכי החייב מסתיר ומעלים מידע נכסים וזכויות בחו"ל. בעקבות כך עתר הנאמן, בין היתר, לצוות על החייב להתייצב בפניו לחקירה. 

ביום 6.9.04 ניתן על ידי צו כמבוקש באשר להתייצבות לחקירה. אולם, החייב לא התייצב לחקירה בניגוד להחלטת בימ"ש ובניגוד להתחייבותו אשר ניתנה כתנאי לביטול עיכוב יציאה מן הארץ.

ביום 14.9.04 ביקש הנאמן במסגרת בש"א 19455/04 לאפשר את מימוש בית המגורים של הורי החייב, לנוכח העובדה שהחייב אינו משתף פעולה עם הכנ"ר והנאמן ואף אין בכוונתו לעשות כן בכל הקשור לזימונו לחקירה אצל הנאמן. 

בתגובה מאוחרת לאותה בקשה, לאחר שהתקבלה תגובת הכנ"ר, הבהיר הנאמן כי החייב אף איננו עומד בתשלומים החודשיים וכי למרות דרישותיו לא התייצב החייב לחקירה.