החלטה בתיק פשר 1380/02

1.         הבקשות המצויות בדיון בפניי בשלב זה הן בקשתו של החייב בבש"א

20211/06 ובבש"א 21302/0. בבש"א 20211/06 ביקש החייב, שהוא לדבריו תושב חוץ, להשלים חקירות נדרשות ולשוב למרכז חייו ולמקום העסקתו בארה"ב לצורך נסיונו לשקם את עצמו.

בבקשה אשר הוגשה ביום 26.9.06, ביקש החייב להתיר לו להגיע לארץ לשם השלמת חקירות הנאמן, תוך תיאום מועדים והבטחת שובו למקום מושבו בארה"ב.

עוד ביקש החייב לדחות את בקשת הנאמן למכור את דירת הוריו במסגרת בש"א 4485/06, שכן הליך זה הוא חלופי לאי תשלום ערבות אישית בסך 300,000 ש"ח שכלל לא נדרש.

כמו כן, ביקש החייב לדחות את בקשתו של הנאמן לפרוע את הבטחון שניתן על ידי הוריו במסגרת הליכי פשיטת הרגל בסכום של 300,000 ש"ח שכן יתואם מועד להגעתו להמשך חקירה, באם יש צורך בכך.

בקשה זו הוגשה על ידי בא כוחו החדש של החייב. לדבריו באותה בקשה, נראה כי ניתן להגיע באופן מיידי להסדר על פיו יתייצב החייב לחקירות נוספות.

מאחר ומדובר בתושב חוץ, מן הדין שתובטח החזרת החייב לחו"ל בלא עיכוב יציאתו על ידי הנאמן.

בבקשה נאמן כי בדרך זו יוכל הנאמן למצות את חקירת החייב, וגם יוסר חרב הפינוי או תשלום של 300,000 ש"ח מעל ראשי הוריו של החייב.

בבקשה נאמר עוד כי מאז יום 25.11.02, מועד בו ניתן צו כינוס נכסים במסגרתו עוכבה יציאתו מן הארץ של החייב, מתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל.

בקשת החייב לביטול צו הכינוס נדחתה וביום 4.1.04 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד דבורה מונה לנאמן.

ביום 18.9.03 ביטל בימ"ש את צו עיכוב יציאה מן הארץ, לאחר שהבטחון בסך 300,000 ש"ח עוגן גם ביפוי כוח ביחס לדירת המגורים של הורי החייב.

החלטה זו ניתנה לאחר שהכנ"ר הודיע כי אין לו התנגדות ליציאת החייב מן הארץ בתנאים שנקבעו.

בדיון אשר התקיים ביום 1.5.06 הגיעו ב"כ הורי החייב להסכמה לפיה תינתן להם ארכה של 30 יום להסדיר את התייצבות החייב בפני הנאמן והכנ"ר. לאחר מכן התקבלה ארכה נוספת עד ליום 30.7.06.

לדברי ב"כ החייב פרוטוקול הדיון מיום 1.5.06 לא הגיע לידי החייב אלא בסמוך להגשת הבקשה הנוכחית.

נאמר כי החייב הוא תושב חוץ אשר התנהלותו ומרכז חייו הם בארה"ב ואין לו מקור פרנסה או מקום מגורים בישראל.

החייב טען כי הוא שיתף פעולה עם הנאמן ומסר פרטים ומסמכים ככל שהיו ברשותו.

החייב אישר כי הנאמן והכנ"ר דרשו ממנו לבוא לארץ. אולם, בשל צו עיכוב היציאה אשר מונף מעל ראשו כחרב, חשש החייב לעמוד בסיכון אם כי העביר פרטים לנאמן.

בסופו של דבר, נאמר כי במתן היתר לחייב לצאת מישראל לאחר התייצבותו, לא יהיה כדי להכביד על כל בירור שיידרש בעניינו של החייב, ולא יהיה בכך כדי לפגוע באינטרסים של הנושים.

בקשה זו נקבעה על ידי לדיון ביום 27.9.06, ואליה התייצבו הנאמן, בא כוחו של החייב ובא כוח ההורים.