החלטה בתיק פשר 1357/03

עסקינן בערעור על החלטת כונסת הנכסים לחברת מיאב - חברה קבלנית בע"מ, ביחס לתביעת החוב שהגישה המשיבה, חברת פרטנר תקשורת בע"מ. ערעורם מוגש בהתאם למנגנון שקבעתי בהחלטתי מיום 24.12.03.

בטרם אפרוס את שאר טענותיהם של המערערים, סבורה אני כי דין טענתם בדבר הגשת תביעת החוב על ידי המשיבה באיחור להידחות. בהחלטתי מיום 24.12.03 הוריתי כאמור לכונסת הנכסים לבדוק תביעות חוב של נושי תקופת הקפאת ההליכים. בהתאם לתקנות, יכולה היתה המשיבה להגיש את תביעת החוב בתוך 6 חודשים לאחר מתן הודעה על זכותם של הנושים להגיש תביעות חוב לבעלי התפקיד. תביעת החוב הוגשה בחודש אפריל, ומשכך, אין לומר שהוגשה באיחור.

מתוך סך תביעת החוב של 52,720 ש"ח  שאישרה כונסת הנכסים למשיבה, מתייחס ערעור זה לחלק בסך של 35,326.08 ש"ח. סכום זה נתבע ע"י המשיבה בגין הפסקת ההתקשרות בטרם תום הסכם השירות ויתרת התשלומים בגין המכשירים.

לטענת המערערים, נוכח העובדה כי החוב, לטענת המשיבה, נובע מהפסקת ההתקשרות עמה, הרי שמי שחב בו הינו מי שחתם על ההסכם, אשר נחתם טרם תקופת הקפאת ההליכים, או מי שהודיע על סיום ההתקשרות, היינו כונסת הנכסים שהודיעה על סיום ההתקשרות לאחר תום תקופת הקפאת ההליכים. לטענתם, אין לייחס את החוב לתקופת הקפאת ההליכים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורה אני כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים הבאים;

סעיף ב.1.(א) להסכם השירות שבין החברה למשיבה קובע כי הפסקת התכנית תביא לחיוב החברה ביתרת התשלומים בגין המכשירים. כפי שטענה הכונסת, ובצדק, הרי שעם כניסתם של הנאמנים לתפקידם כפקידי בית המשפט, בחרו הם שלא לבטל את הסכם השירות עם המשיבה, ובכך, קיבלו על עצמם, בשם קופת ההקפאה, את התחייבויות החברה העולות מן ההסכם בתקופת הקפאת ההליכים. בהמשך פעילותם על בסיס ההסכם הקיים, קיבלו הם הלכה למעשה את הוראותיו. סיום ההתקשרות עם המשיבה נעשה עם מנויה של הכונסת, לאור העובדה כי לא היה עוד צורך בהמשך קבלת השירותים, למעט באשר לשלושה מכשירים, על מנת להמשיך ולטפל בפרויקטים נשוא תקופת ההקפאה.

זאת ואף זאת; מתגובת המשיבה עולה כי בתקופת הקפאת ההליכים, ביקשה החברה לשדרג את המכשירים ולחדש את ההסכמים לתקופה של 36 חודשים נוספים, ואף צירפה מסמכים המעידים על כך. לו זו אף זו, שבהסכמי השדרוג מצויין כי המכשירים ישולמו מ"תקציב".

זאת ועוד; בתגובתה מציגה המשיבה מכתב מיום 25.8.02, לפיו ייפה המערער 1 את כוחו של מר עודד שרמן לפעול מול המשיבה מטעם החברה בתקופת הקפאת ההליכים. מתגובתה עולה כי מר שרמן התקשר עימה בהסכמי שדרוג ובהסכמי העברת בעלות במכשירים ל"מקורבים" שונים, תוך הותרת החיוב בגין הערך השיורי של המכשיר, קרי מחיר המכשיר על פי ההתחייבות, על החברה.

בתשובתם, טוענים המערערים כי התקשרויותיו של מר שרמן עם המשיבה בשדרוג המכשירים התבצעה על דעת עצמו ובלא שהורשה לכך על ידי מי מהם. לטענתם, לא הם ביקשו לשדרג את המכשירים, לא הם שדרגו אותם וכלל לא ידעו על השדרוג. זאת ועוד; לטענתם, מבירור שערכו עם הכונסת עולה כי העברת המכשירים לשמות צדדים שלישיים נעשתה ע"י מר שרמן בלא שניתנה הוראה כי הערך השיורי יישאר על החברה. או אז לטענתם יש להטיל את מרכיב הערך השיורי על אותם צדדים שלישיים. 

לא אוכל להסכים עם טענה זו; בהסתמך על ייפוי הכוח הבלתי מסוייג שניתן למר שרמן ושהוצג למשיבה, לא ניתן לקבל את טענת המערערים לפיה התקשרותו של מר שרמן עם המשיבה בוצעה על דעת עצמו וללא ידיעתם. זאת ועוד; סעיף ב.1.(א) להסכם השירות קובע כי "העברת בעלות כמוה כהפסקת התכנית" שבגינה, מחויבת החברה ביתרת התשלום בגין ערך המכשיר.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהוכח כי המערערים קיבלו על עצמם את התחייבויות החברה מול המשיבה בתקופת הקפאת ההליכים, תקופה בה אף בוצעו שדרוגים במכשירים למכשירים מתקדמים, הרי שבדין אישרה כונסת הנכסים את תביעת החוב שהגישה המשיבה, והיא זכאית לתשלום בגין הערך השיורי של המכשירים בהתאם להסכם השירות בין הצדדים. לפיכך, דין הערעור להידחות.  במאמר מוסגר אומר, כי לא הבנתי את הצורך שהיה בשדרוג המכשירים בתקופת הקפאת ההליכים, שהרי אין המדובר בפעולה הנדרשת לצורך הבראת החברה, וניתן היה להמשיך ולהשתמש במכשירים הקיימים, ובכך להקטין את חובות החברה והתחייבויותיה לתקופת ההקפאה. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.    

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ז בתשרי, תשס"ו (30 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: