החלטה בתיק פשר 134/06

1.         ביום 12.3.06 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על-פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 357,727 ש"ח ל- 19 נושים. בין היתר, הושתו על החייבת תשלומים עיתיים בסך 500 ש"ח החל מיום 1.4.06.

בהחלטתי מיום 18.2.07 נעתרתי לבקשת החייב (בש"א 2980/06) והוריתי על הפחתת שיעור התשלום העיתי לסך 200 ש"ח רטרואקטיבית החל מחודש 10/06.

2.         נגד החייב, יליד שנת 1955, גרוש ואב ל- 4 ילדים, הוגשו שתי תביעות חוב בסכום כולל של 67,085 ש"ח, מתוכם נתבע סך 61,621 ש"ח בדין קדימה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

3.         בתצהירו התומך בבקשה, הצהיר החייב, כי הוא זה שמפרנס את המשפחה לבדו כל השנים בעוד שגרושתו לא עבדה כלל, אם כי, היו לה דרישות רבות; בניסיון לעמוד בדרישותיה ולרצות אותה, נקלע החייב לחובות רבים. לטענתו, בשנת 82 רכשו הוא ואשתו דירה מחברת עמידר. בהסכם הגירושין נותרו לו זכויות של 50% מהדירה אולם, גרושתו מסרבת למכור את הדירה או לפנותה. החייב הוסיף וטען, כי גרושתו הינה אחראית לחלק ניכר מחובותיו בכך, שרכשה דברים על חשבונו והפעילה עליו לחצים לנטילת הלוואות לכיסוי הוצאות הבית השונות.

4.         בחוות דעת הכנ"ר לפי סעיף 18 ד' לפקודה מתנגדת ב"כ הכנ"ר להכריז על החייב פושט רגל; לטענתה, החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים להם נתבקש; עיקר סכום תביעות החוב נובע מאי תשלום מזונות, דבר המעיד על יצירת חובות בחוסר תום לב; החייב לא הגיש דו"חות הכנסות והוצאות; החייב אינו עושה מספיק לפרנסתו ולהגדלת הכנסותיו לצורך כיסוי חובותיו; התנהלות החייב בעת יצירת חובותיו נגועה בחוסר תום לב, בכך, שפתח חשבון בנק, צבר חובות, הפך ללקוח מוגבל ואז פתח חשבון חדש בבנק אחר; לחובת החייב שלושה פיגורים בתשלומים העיתיים.

5.         בתגובתו לחוות דעת הכנ"ר מיום 4.12.06, טען החייב, כי הוא לא יצר חובות חדשים מזה שנים רבות, דבר המעיד כי לא נוצרו חובות נגדו לאחר גירושיו וכי הוא מתקיים אך מקצבת הבטחת הכנסה מטעם המל"ל. החייב הוסיף וטען, כי כיום אין לחובתו פיגורים בתשלומים העיתיים וכי הוא מקפיד לשלמם כסדרם. עוד טען החייב, כי חוב המזונות נוצר בשל העובדה שלא עבד ולא היתה ברירה לגרושתו אלא לפנות למל"ל לקבלת קצבה. החייב ביקש בכל לשון של בקשה להיעתר לבקשתו ולתת לו את הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו.

6.         בדיון מיום 19.2.07, חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם הן שבחוות הדעת והן שבתגובה.

7.         בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל עליו ליתן דעתו לתום לבו של החייב. תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות זמן. האחת, זו שקדמה לצו הכינוס, דהיינו בתקופה שבה החלה התדרדרותו הכלכלית של החייב, כאשר הכלל הוא שחובות שנוצרו בדרך רמייה יובילו לדחיית הבקשה. התקופה השניה היא זו שלאחר מתן צו הכינוס, שאז נבחנת מידת שיתוף הפעולה של החייב עם חוקרי הכנ"ר (ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

בנוסף, ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 205, נקבע, כי: 

"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן-ציון נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופירעון החובות המגיעים לו אין די לעתים בהליכי הוצאה לפועל, ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות".

8.         לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, בתצהיר התומך בה ובנספחיה, ולאחר שעיינתי בחוות דעת הכנ"ר ובתגובת החייב לחוות הדעת, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

גרסת החייב באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית לא נסתרה; נראה, כי הסתבכותו של החייב הנה בעקבות קשייו בכלכלת ובפרנסת משפחתו ובשל הכנסות נמוכות של התא המשפחתי לעומת הוצאות גבוהות; וכן בשל אי עמידתו בתשלום המזונות לגרושתו עקב העדר הכנסות דיות, כמתואר בתצהירו. מקובלים עלי הסבריו של החייב באשר להלוואות שנטל ולאמונתו, כי יעמוד בהלוואות ולא התרשמתי, כי נעשו על-ידו מעשה רמייה.

            באשר לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס, סבורני, כי החייב שיתף פעולה עם הכנ"ר ככל שעלה בידו, עמד בתשלומים העיתיים למעט הפיגורים שנוצרו בשל שיעור התשלום הגבוה. החייב הראה, כי עשה מאמץ לשלם את הפיגורים ולשלם את התשלומים לקופת הכינוס כסדרם משהופחת שיעור התשלום העיתי.

            כמו כן, ובשים לב לסכום הכולל של סכום תביעות החוב שהוגשו נגדו (שתי תביעות בלבד), לגילו של החייב ולכלל נסיבותיו האישיות המיוחדות, ועל מנת לתת לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, שזו היא תכליתם של דיני פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להעתר לבקשה.

9.         לאור האמור, אני מקבל את הבקשה ומכריז על החייב פושט רגל.

            כמו כן, אני קובע, כי כל המגבלות שהושתו על החייב במסגרת צו הכינוס מיום 12.3.06 לרבות התשלומים העתיים והצו לעיכוב יציאתו מן הארץ, יעמדו בעינם.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ז (30 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

__________________