החלטה בתיק פשר 1291/06

מונחת בפני בקשתו של מר דוד מילשטיין כי אעכב את ביצוע החלטתי מיום 7.11.07, בה סירבתי לבקשתו לבטל את צו הכינוס שהוצא כנגדו, וכן את התראת פשיטת הרגל שעליה נסמך צו הכינוס. זאת, עקב שורת פגמים דיוניים ואחרים אשר לשיטתו נפלו בהם, לרבות אי המצאתם כדין.

 עיינתי בבקשת עיכוב הביצוע, ולא מצאתי בה דבר, וכן כי אינה עומדת בדרישות הדין וההלכה הפסוקה. זאת, מכוחם של כל הנימוקים הבאים.

1.         ראשית, מן הראוי ליתן את הדעת, כי אין עסקינן בבקשה לעיכוב ביצועה של החלטה אשר הטילה על החייב חיובים חדשים או שינתה לכשעצמה את הסטטוס בו היה מצוי. עניין לנו, בדחיית בקשתו של החייב עצמו לבטל צו כינוס שניתן זמן רב קודם לכן - עובדה שבעינה עומדת אף אם החייב בחר, במידה רבה, "להתעלם" מהיותו מצוי תחת צו כינוס ושלא לשתף פעולה עם המנהל המיוחד שהתמנה לו.

אין ספק, כי לעובדה זו משקל ניכר: סעד אשר מהותו "עיכוב ביצוע" של החלטה הדוחה בקשה ומותירה מצב קודם על כנו הינו בעייתי, וזאת בלשון המעטה. זאת ועוד; הדבר אף משליך ומשפיע השפעה ניכרת על מאזן הנוחות , אשר הינו שיקול מרכזי בבקשות עיכוב ביצוע - באשר כיצד ניתן לטעון לנזק בלתי הפיך הנגרם מהחלטה אשר כל מהותה שימור הסטטוס הקיים וסירוב לבטלו למפרע? בעניין זה, לא מן המותר הוא להזכיר את טענות המנהל המיוחד, אשר לא נסתרו, ולפיהן היה החייב מודע מזה זמן רב לקיום הצו ולמינויו, אך עשה דין לעצמו וסירב לשתף עימו פעולה.

2.         שנית, וחשוב אף יותר: בנסיבות המקרה, הרי שאף לגופם של דברים אין בבקשה ולו מאומה .
ראשית, מן הראוי להבהיר הבהר-היטב: עיקר טיעוניו של החייב בבקשה הנוכחית, נראים כ"מיחזור" טענות אשר העלה בכתבי טענותיו טרם הדיון בהחלטה נשוא הערעור, ואשר נידונו ונדחו ברמה העובדתית . זאת, כאשר אף במסגרת בקשת עיכוב הביצוע, מגדיל החייב לעשות ומציג "גרסה משופרת" של הטענות, לעיתים תוך הוצאתן מהקשרן והתעלמות מההנמקה אשר דחה אותן בשתי ידיים.

אין צורך להכביר מילים, כי הדבר משליך השלכה ניכרת על סיכויי הערעור, שכן הלכה פסוקה היא, כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית.

לא זאת, אלא אף זאת; אף אם ניתן היה לגרוס, כי ההחלטה מסבה לחייב נזק ניכר, הרי שבנסיבות המקרה יש לשקול נזק זה אל מול הנזק הניכר שגרמה וגורמת הארכת ההתדיינות לנושי החייב, לרבות, ובעיקר, למגישת בקשת פשיטת הרגל - עובדת לשעבר של החייב, אשר טרם הצליחה לממש פסק-דין חלוט אשר ניתן לזכותה. כל זאת בעוד החייב טוען דבר והיפוכו, והוכח בעניינו, עובדתית , כי הוא מסכל למעשה, במשך תקופה ארוכה, את פרעון החוב.

כאשר שוקל בית המשפט את מאזן הנוחות, הרי שאל לו להתעלם אף מעניינה של עובדה זו ומן הנזק שיגרם לה נוכח מתן צו עיכוב ביצוע. זאת ועוד; מן הראוי לשקול - חרף מלוא הכבוד לסוגיות הדיוניות והטכניות בהן מנסה החייב להאחז כ"בקרנות המזבח", כי מדבריו ומטענותיו שלו עולה המסקנה הברורה, כי לא שילם את חובותיו, ואין בכוונתו להגיש הצעה ממשית לתשלום שכזה או למצער לא השמיע כזו.

בעניין זה, לא בכדי הוגדר מצב זה, של חייבים המאלצים את נושיהם להליכים ארוכים, יקרים ומתישים, בלא לפרוע את המגיע מהם, כ"מכת מדינה" שאין להשלים עמה; ומן הראוי ליתן אף לשיקול זה את משקלו הראוי במסגרת הדיון בעיכוב הביצוע.

3.         בשולי הדברים יוער, כי החייב - עורך דין במקצועו - מצוי בתקופת השעיה ארוכה מלשכת עורכי הדין , אשר לא עתידה להסתיים אלא בעוד מספר שנים. אי לכך, אין מקום בנסיבות המקרה אף לשיקול לפיו יסב צו הכינוס נזק בלתי הפיך, היות והחייב לא יוכל להמשיך ולעסוק בעריכת דין - וזאת, באשר החייב מושעה בלאו הכי, וזאת נוכח מעשים חמורים, החורגים מגדרה של החלטה זו, ואשר בעניינים אין לחייב להלין אלא על עצמו בלבד.

4.         סוף דבר; לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת עיכוב הביצוע.

בנסיבות המקרה, ונוכח העובדה כי לא נתבקשה תגובה, לא מצאתי מקום ליתן צו נוסף להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום ה' בכסלו, תשס"ח (15 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.