החלטה בתיק פשר 1166/00

1. בקשתו של הנאמן לביטול עיכוב צו מאסר: 

הבקשה הראשונה המונחת בפניי, היא בקשתו של הנאמן להורות על מאסר החייב בשל הפרה נוספת של הסדר אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 7.11.04 בדבר תשלומים עיתיים, וכן בשל אי המצאת דוחות כספיים לבימ"ש לנאמן ולכנ"ר בהתאם להחלטת בימ"ש מיום 24.5.05.

בבקשה נאמר כי ביום 27.7.03 קבע בימ"ש, לאחר חקירת החייבים על יכולתם הכלכלית, כי עליהם לשלם תשלומים עיתיים.

על החייב הוטל תשלום חודשי בסך 6,000 ש"ח לחודש ועל החייבת תשלום חודשי בסך 2,000ש"ח החל מיום מתן ההחלטה.

בשל אי קיום הצו, הגיש הנאמן ביום 23.9.04 בקשה למתן צו מאסר נגד החייב.

ביום 27.9.04 קבע בימ"ש כי ניתנת לחייב ארכה של 48 שעות לשלם את סכום החוב לפני שינתן צו מאסר.

ביום 7.11.04 חתם החייב על הסדר על פיו ישלם את חוב הפיגורים וימשיך לשלם לאחר מכן את התשלום החודשי (להלן: " ההסדר").

הסכם זה אושר על ידי בימ"ש לאחר שהוצג לו על ידי הצדדים.

לפי דו"ח תנועות החייבים בגזברות הכנ"ר, ממשיכים החייבים להימנע מהתשלומים העיתיים ולא שילמו כספים כלשהם בין החודשים מרץ ליוני 2005.

החייב צבר חוב פיגור מעודכן בסך 116,400 ש"ח נכון ליום 19.5.05 והחייבת צברה פיגור נכון לאותו יום בסך 2,500 ש"ח. כל זאת לפי מכתבו של הכנ"ר אשר צורף כנספח ד' לבקשה.

החייב אף לא הגיש דוחות למרות החלטת בימ"ש מיום 24.5.05.

לכן, התבקש בית המשפט לבטל את עיכוב צו המאסר כנגד החייב.

בתגובה לבקשה זו, טען החייב כי הוא אכן חתם על ההסדר מיום 7.11.04 וזאת מתוך תקווה כי יוכל לעמוד בו. החייב שילם למעלה מ-  80,000 ש"ח מאז ההסדר.

החייב סבר כי הנאמן יאפשר לו לעבוד ולהשתכר כמייצג לקוחות מול בנקים, אלא שהנאמן סרב לכך והציע לו לעבוד כמתווך, עבודה בה הוא יכול להרוויח כ- 3,000 ש"ח לכל היותר.

 החייב טען כי הכנסותיו מיום תחילת הכינוס הן בין 10,000 ל- 12,000 ש"ח ואלה בגדר גמ"ח שהוא מקבל ממשפחתו כנגד ייעוץ.

החייב לא יכול לעבוד ואיננו יכול לעמוד בתשלומים על פי  ההסדר.

החייב טען כי על הנאמן להוכיח שהוא יכול לעמוד בהסדר ואיננו עומד בו. כלומר, כי יש לחייב הכנסות אך הוא מתחמק מלבצע את התשלום.

מתן צו מאסר לא תעזור לנושים ואין במאסר כדי לשנות את יכולתו הכלכלית של החייב.

הטלת מאסר בנסיבות אלה הינה בניגוד גמור ומוחלט לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.