החלטה בתיק פשר 1118/06

1.         בקשה לכינוס נכסים המוגשת ע"י החייב. 

2.         החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס בגין חובות מוצהרים בסך כ-15 מיליון ש"ח ל-29 נושים. החייב הצהיר כי ניהל עסקים במהלך שנת 1987 ובין השנים 1999-1996.

החייב יליד 1954, מובטל ובעל משפחה מרובת ילדים, המתקיים לטענתו מהבטחת הכנסה בסך 2,200 ש"ח לחודש.

3.         הכונ"ר מתנגד למתן צו כינוס.

לטענת הכונ"ר החייב הצהיר כי צבר חובות למס הכנסה, למע"מ ולמל"ל בסך כ-1.5 מיליון ש"ח. מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי החובות לרשויות המס נובעים מאי דיווח ומאי העברת תשלומי החובה. החייב הורשע בבימ"ש השלום בחדרה (ת.פ. 4654/98, 2977/99 ו-5336/01) בביצוע עבירות מס בין השנים 1998-1997 ונידון לעונש מאסר בפועל. בנוסף, הורשע בעבירות של משיכת שיקים ללא כיסוי, עליהן כלל לא דיווח בבקשתו.

זאת ועוד, מאחר והחייב טוען כי הסתבך בחובות כבדים עקב ניהול עסקים שונים, אם לא יומצאו הדוחות הכספיים של כל העסקים, סבור הכונ"ר כי לא יעלה בידי החייב להוכיח תום לב ביצירת החובות.

4.         ב-5.2.07 הגיש החייב תשובה לתגובת הכונ"ר. החייב טוען כי החובות בדין קדימה לרשויות המס נקבעו לפי מיטב השפיטה ולכן הם ברי השגה. גם קרן החובות בתיקי ההוצל"פ אינה עולה על 800,000 ש"ח (באחד מתיקי ההוצל"פ עומדת היתרה לסילוק על 12,696,215 ש"ח, ברם סכום הקרן לא עולה על 18,000 ש"ח). לטענת החייב הוא עשה מאמץ להסיר את מחדלי אי הדיווח, שילם כ-150,000 ש"ח למע"מ וכן ריצה כ-9 חודשים בכלא. מלבד העבירות בגינן הורשע, החייב טוען שלא ביצע עבירות מס נוספות וכי מדובר במעידה חד פעמית. החובות נשוא הבקשה הם חובות מלפני כ-20 שנה ולכל המאוחר, משנת 2000. לגבי עסק הבנייה שניהל בין השנים 1999-1996, פנה החייב לרו"ח אך הלה מסר לו כי משחלפו למעלה מ-7 שנים הוא אינו מחזיק בעותק של הספרים והדוחות.

5.         בתאריכים 12.3.07 ו-28.5.07 קיימתי דיונים בבקשת החייב.

            בדיון הראשון טען ב"כ החייב כי "חלק ניכר מהחובות הם חובות לחברת השקעות כשהקרן הייתה 18,000 ש"ח בלבד והצטברה לחוב של 13 מיליון ש"ח. לגבי 2 מיליון ש"ח נוספים - מדובר על חובות שנוצרו בגין הוצאות מחיה".

בתום הדיון הוריתי לחייב "...להציג דוחות של העסק ולהגיע להסדר עם רשויות המס וכן להמציא אישור על כך שכפי שהוא טוען אין לו חוב בדין קדימה למל"ל".

            בדיון השני שהתקיים בפניי טענה ב"כ הכונ"ר את הדברים הבאים: "בדיון האחרון ניתנה הזדמנות לחייב להגיע להסדר עם רשויות המס ולהציג אישורים שאין לו חובות בדין קדימה למל"ל. מאז לא נעשה דבר וחברי מציג היום תדפיסים שאין בהם ממש. לא הוצגו דוחות ולא הגיע לשום הסדר עם רשויות המס, ולפיכך אין לי אלא לחזור על האמור בתגובתנו".

דיון ומסקנות

6.         בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, ואף קודם לכן בעת שהוא מורה על צו כינוס נכסים, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169).

7.         השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה.    

ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב.

8.         הפסיקה שבה והדגישה כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכונ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכונ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, נמנע מלהתפרנס ונוקט בדרך של שב ואל תעשה - כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל.

ראו: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט (1)435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(3) 2871 (ניתן ב-15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, פדאור (לא פורסם) 3(1) 275; פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, פדאור 02 (3) 207 (ניתן ב-30.1.02).

9.         האמור לעיל בנוגע לשיקולי ביהמ"ש בבואו להכריז על פשיטת רגל נכון, מטבע הדברים, גם בשלב כינוס הנכסים. אם השתכנע ביהמ"ש כי החייב היה חסר תום לב ביצירת החובות ואיננו נכון לשתף פעולה עם הכונ"ר, אזי אין טעם ליתן צו כינוס, כשממילא לא יעלה בידי החייב להרים הנטל המוטל עליו בשלב ההכרזה על פשיטת רגל.

מן הכלל אל הפרט

10.        לאחר ששקלתי טענות החייב והכונ"ר הגעתי למסקנה כי דין בקשת החייב להידחות.