החלטה בתיק פ 8027/06

1.         בתאריך 26/6/07  הורשע הנאשם, מרדכי קריינר, על פי הודאתו, בעבירה לפי סעיף 217 לפק' מס הכנסה, והוטל עליו עונש של ששה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 550,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו. עוד נקבע בגזר הדין כי הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון ביום 15/7/07.

            הנאשם הספיק לשלם שלושה תשלומי קנס במועדם, אך בתאריך 12/10/07 הלך לבית עולמו (ראה תעודת הפטירה מיום 11/12/07, שהעתקה צורף).

            במהלך החקירה בגין העבירה נשוא כתב האישום, נעצר הנאשם ושוחרר בערבות. תנאי שחרורו בערבות כללו אף הפקדת ערובה בנקאית על סך 250,000 ש"ח. בגזר הדין נאמר לבקשת המאשימה ובהסכמת ב"כ הנאשם כי:

            "בהסכמת התביעה, הערבות הבנקאית שניתנה לשחרורו

בערבות של הנאשם, תוחזר לידיו עם סיום תשלום הקנס".

2.         בתאריך 1/12/07 הוגשה הבקשה שבפניי שכותרתה "בקשה לביטול יתרת הקנס ולהשבת ערבות בנקאית", בחתימת עו"ד רותי לייטבק, באת כוח הנאשם, אולם יפוי הכוח שניתן לה בחתימת יד הנאשם המנוח, פקע עם פטירתו, כך שהבקשה הוגשה בחוסר סמכות. בסעיף 14 לחוק השליחות,  תשכ"ה - 1965, נאמר כדלקמן:

            "השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או

השלוח, וכן במותו של אחד מהם...".

            על כן, באם לא תגיש עו"ד ליטבק לבית המשפט יפוי כוח מעזבון הנאשם המנוח או מיורשיו, ממילא אין בבקשתה  כל ממש ובית המשפט יתעלם מבקשתה. אף יצוין כי בהחלטתי מיום 13/12/07, התייחסתי מפורשות לשאלת העזבון, אך עו"ד ליטבק התעלמה מהנושא.

3.         יחד עם זאת, מונחת בפניי אף תגובתה של ב"כ המאשימה לבקשת עו"ד ליטבק, ובה נטען, למעשה, כי יש לדחות את בקשת באת כוח הנאשם המנוח, אין לבטל את יתרת הקנס שלא שולם ואין להשיב לו (למנוח?) את הערבות הבנקאית שהופקדה  מטעמו. במצב זה, אין בית המשפט יכול להימנע מלהיכנס לגופו של עניין ולהורות למאשימה ולבית המשפט, המחזיק בערובה הבנקאית, מה ייעשה עם יתרת הקנס והערובה הנ"ל.

            אמנם - "לא יאמרו עוד אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, כי אם איש בעוונו יומת..." (ירמיהו, ל"א כח-כט), ולהבדיל אלפי הבדלים, בסע' 236 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח חדש), נאמר כי "נפטר אדם יפסק כל הליך פלילי נגדו", ועל כן, לכאורה, אין כל מקום להליכי גביית יתרת הקנס כנגד הנאשם, באשר ההליך הפלילי נגדו "נפסק", ומכאן שאין לפקוד את עוונו על יורשיו. אך עדיין, לצערי, דין יתרת הקנס כחובו של עזבון הנאשם המנוח.

            בע"א 111/60, שכטר נ' הנאמן בפשיטת רגל של א' שכטר,  פד"י ט"ו 173, בעמ' 184 נאמר מפי כב' מ"מ הנשיא דאז, אגרנט, כדלקמן:

            "שלישית מתחזק אני בדעה  זו  לאור  ההלכה  שנפסקה

במשפט Treasury v. Harris (1957) 3 W.C.R 12  

העובדות שם היו, כי במשפט פלילי הוטלו על האיש שנידון

בעקבות הרשעתו בעובדות לפי ארבעה פרטי אישום, עונשי

מאסר חופפים לתקופה של שנתיים, וכן ארבעה קנסות

קומולטיביים בסך 250 לירות שטרלינג כל אחד.

בגזר הדין נקבע כי במקרה של אי תשלום אלו מהקנסות