פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
4728-03
28/12/2005
|
בפני השופט:
אפרתי חנן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
קדוש עו"ד נהרי שרון עו"ד וייסבוך יפית
|
החלטה |
בפני שני נאשמים, צעירים, ילידי 1981.
נאשם 1 הואשם בעבירות הבאות
:
1. החזקת סם בכמות שלא לצריכה עצמית [שני מקרים], עבירה לפי סעיף 7[ג] רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
2. הספקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973.
3. החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7[א] +[ג] רישא לפקודה הנ"ל.
נאשם 2 הואשם בעבירות הבאות
:
1. סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7[ג] רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 יחד עם סעיף 32 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
2. החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7[ג] רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
3. החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7[ג] סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
ביום 25.9.03 הודו באי כוח הנאשמים, בשם שולחיהם בעובדות ובאישומים המיוחסים להם בכת"א במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים.
בישיבה זו הוחלט כי בתסקיר שירות המבחן תהא התייחסות גם לעניין מיצוי הליכים ללא הרשעה.
עוד נרשמה הצהרת התביעה כי תעתור להרשעת הנאשמים.
כמו כן הבהיר ביהמ"ש לצדדים כי החלטתו בנוגע להרשעה או אי הרשעת הנאשמים תדחה עד לאחר קבלת התסקיר בעניינם.
ב"כ התביעה טען, כי הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
ב"כ התביעה הפנה את בימ"ש להלכת
רומנו לפיה יש להרשיע את הנאשמים לאור הודאתם וכי רק קיומן של נסיבות יוצאות דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה לבין חומרת העבירה ינקוט ביהמ"ש בחלופה חריגה של הטלת מבחן ללא הרשעה.
ב"כ התביעה ציין כי לאור הלכת תמר הימנעות מהרשעה אפשרית בשני תנאים.
הראשון, ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשמים. שנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על הרשעה.
עוד ציין ב"כ התביעה כי פסיקת העליון מצביעה על התייחסות לעבירות מסוג זה כעבירות חמורות ביותר.