החלטה בתיק פ 40431/99

הבקשה לתיקון כתב האישום ונימוקיה

1. בפניי בקשה לתיקון כתב אישום, המוגשת לפי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן- "חסד"פ"). הבקשה הוגשה ביום 20.04.2005 מטעם המאשימה, באמצעות באת כוחה, עו"ד ליאת בן-ארי.

הבקשה לתיקון כתב האישום מתייחסת לסעיף 50ג. לאישום הראשון, שעניינו בקשה שהגישו נאשמים 1 ו-2 בשם חברת "מון פארק תעשיות (1994) בע"מ" (להלן- "מון פארק" או "נאשמת 7") למשרד התעשייה והמסחר- מרכז ההשקעות ( ת/212).

סעיף 50 עצמו מצוי בפרק שעניינו "דיווחים כוזבים למרכז ההשקעות לתוספת לכתב האישור" (סעיפים 47-53 לאישום הראשון).

לפי הנטען בכתב האישום, בקשתה של "מון פארק" הוגשה למרכז ההשקעות ביום 15.12.1995, ועניינה אישור תוספת השקעה בכל הנוגע להקמת בניין תעשייתי רב תכליתי באיזור התעשייה בכרמיאל. בבקשתה ( ת/212), הסבירה חברת "מון פארק", כי בעוד כתב האישור המקורי להקמת הבניין התייחס לשטח המשתרע על פני 7,500 מ"ר, יש באפשרות החברה להקים מתחם תעשייתי ששטחו ישתרע על פני שטח של 9,998.37 מ"ר. לצורך כך, טענה חברת "מון פארק", נדרשת תוספת תקציבית בסך 1,936,236.70 ש"ח עבור תוספת הבנייה, ותוספת השקעה בסך 18,041,537.70 ש"ח עבור ביצוע התאמות פונקציונאליות והתקנת מערכות.

לבקשה צורף מסמך מפורט ומתומחר תחת הכותרת "אומדן/חוזה", הנושא את התאריך 26.07.1995, ובו פירוט כל עבודות הבנייה וההתאמות הפונקציונאליות הדרושות לביצוע התוספת.

בבקשה לתיקון כתב האישום, נטען כי סעיף 50ג. לאישום הראשון הינו חלק מפרק שלם העוסק כולו בהגשת בקשה לתוספת בכתב האישור וקבלת האישור לתוספת, בהתבסס על מצגי שווא שיצרו המשיבים, לכאורה, כלפי מרכז ההשקעות.

ב"כ המבקשת, עו"ד ליאת בן-ארי טענה בבקשתה, כי ת/212 הינו מסמך המציג תוכנית לביצוע עבודות עתידיות, בגינן התבקשה התוספת לכתב האישור. לכן, ביקשה לתקן את המילה "שולם", המופיעה פעמיים בסעיף זה, למילה "ישולם", וכן לשנות את המשפט "...ועבודות שכלל לא בוצעו" ל"עבודות שכלל לא בוצעו או יבוצעו".

לטענתה של עו"ד בן ארי, אין, ולא יכולה להיות מחלוקת לגבי העובדה כי מדובר באומדן הנוגע לעבודות עתידיות, ולא לעבודות שכבר בוצעו. לפיכך, התיקון אינו משנה את אופיו של האישום הראשון, שכן אין אפשרות כי האומדן שהוגש מתייחס לפעולות שכבר בוצעו ונשלמו.

יתרה מזו, טענה ב"כ המבקשת, כי העדים השונים אשר נחקרו אודות ת/212, נשאלו בעיקר על סבירות המחירים והכמויות שבאומדן. לא הייתה התייחסות לשאלה אם מדובר באומדן העוסק בעבודות עתידיות, או שמדובר בעבודות שכבר בוצעו במועד הגשת ת/212. לטענתה, משתמע מהעדויות כי אין ספק שמדובר באומדן מחירים עתידי.

ב"כ המבקשת צירפה קטעי פרוטוקולים בהם נחקרו עדים שונים אודות ת/212, וניתן לראות, לטענתה, כי העדים מתייחסים למסמך כאל אומדן לביצוע עבודות עתידיות.

להלן יוצגו מספר עדויות אליהן הפנתה ב"כ המבקשת, מתוך כלל העדויות שהובאו על-ידה:

א.      עמ' 1315- עדותו של מר אריה קורוטקין- מנכ"ל חברת אינטר אלקטריק, חברה לביצוע עבודות חשמל: בחקירתו הראשית, הסביר העד כי ת/212 הינו אומדן, ומדובר למעשה בהצעת מחיר (שם, עמ' 1316, שורות 26-27). בחקירתו, נערכה למעשה השוואה בין האומדן ת/212, לבין הצעה שהגישה חברת "אינטר אלקטריק התקנות   (1983) בע"מ", לגבי הקמת המבנה התעשייתי באיזור התעשייה בכרמיאל ( ת/157) (שם, עמ' 1321, שורות 3-7).

בעמ' 1335, השיב העד בחקירה נגדית למר גולד, ואישר את טענתו כי מכרז נעשה בדרך כלל, בדרך של אומדן כמויות ומחירים, כאשר התשלום מתבצע עבור הכמויות שבוצעו בפועל.

ב.      עמ' 1349- עדותו של מר רחמים כלב דרור- קבלן עבודות ריצוף:במהלך עדותו הראשית, עיין העד בת/212, והסביר כי עבודות הריצוף המפורטות באומדן מתייחסות הן למפעל והן לבניין המשרדים. בעדותו ציין העד כי את בניין המשרדים הוא ביצע בשלב מאוחר יותר, בהזמנה ישירה של שטראוס. מכאן, שבעוד האומדן התייחס לעבודות ריצוף במשרדים, עבודת הריצוף עצמה בוצעה בשלב מאוחר יותר.

בחקירתו הנגדית, הקריא עו"ד פטמן לעד קטעים מהודעה שמסר העד במשטרה. לפי ההודעה נראה כי באומדן נרשמה כמות מסוימת של אריחי קלינקר, בעוד שבפועל העבודה הצריכה כמות רבה יותר של אריחים.

ב"כ המבקשת הציגה עדויות נוספות של יואב שחר, ישראל שמרלר, ארמונד בן מוחא, שחר יזרח ומאיר צדוק, בהן לטענתה, התייחסו ל ת/212 כצופה פני עתיד.

עו"ד בן-ארי הוסיפה וטענה כי מר גולד עצמו הציג בחקירותיו הנגדיות כי מדובר במסגרת תקציבית שהוכנה והוגשה למרכז ההשקעות לצורך קבלת תוספת השקעה.

להדגשת טענתה, הציגה עו"ד בן-ארי את עדותה של חוקרת יאח"ה, איריס ברק מיום 03.03.2004, שהעידה  כי:

"מטבע הדברים אתה מבקש את תוספת ההשקעה לפני שאתה מבצע את ההשקעה, כלומר זה אומדן של מה שאתה מתבקש לבצע, יש לך אומדן של מה שאתה צריך לעשות ועל סמך זה אתה מקבל כסף. זה גם מטבע הדברים, זה נקרא אומדן ולא הביצוע בפועל." (עמ' 5061, שורות 7-11).