הערת בית המשפט כי למרות ותוקן סעיף האישום לא תוקן הצריך לו תיקון בהתאם בעובדות בסעיף 3 ובסעיף 5.

 התביעה:

אכן כן ואנו מבקשים למחוק את האמור בכוונה לגרום חבלה חמורה בסעיף 3. ובסעיף 5 בלי בכוונה חמורה.

וכך תוקן, על מנת ותהא התאמה בין הסעיף אשר תוקן.

ניתנה היום כ"ג בטבת, תשס"ו (23 בינואר 2006) במעמד הצדדים.

גזר דין

ביום 23.11.05, ניתנה הכרעת דין על פיה הורשע הנאשם, באמור בכתב האישום המתוקן.

ההרשעה, עניינה במסגרת הסדר הטיעון, על פיו שונתה הוראת החיקוק, כמו גם הוצגה הסכמה לגבי מסגרת העונש בין הצדדים: שנתיים וחצי מאסר בפועל על פי תביעה, וטיעון פתוח על פי סניגוריה.

בעניינו של הנאשם - התבקש תסקיר מחמת גילו והטיעון לעונש נשמע ביום 9.1.06.

ביום זה, טענו הצדדים כל אחד על פי מידותיו.

בפתח דברים, הגישה תביעה מלומדת גליון רישום פלילי של הנאשם, ת/ע/1, כמו גם תעודות רפואיות בעניינו של המתלונן, ת/ע/2.

התובעת המלומדת, הגב' פמיליה, טענה, כדרכה, בבהירותהדגישה, את אותה קלות בלתי נסבלת של שליפת סכין ודקירה.

הפנתה היא לעובדות כתב האישום. לגילו של המתלונן, נער כבן 15 שנה, מי אשר היה בחניון ליד חוף הים ביפו. לדקירה אשר התבצעה לאחר אשר הנאשם הלך וחזר והוציא סכין וקרא למתלונן. זאת - כאשר הנאשם עצמו נמצא בחוף הים, בראש המדרגות.

בפציעתו הקשה של המתלונן, באישפוזו למעלה מעשרה ימים, חלק מהזמן בטיפול נמרץ, בעוברו שלושה ניתוחים.

בהפנות תביעה מלומדת להרשעה הקודמת, מאפריל 2005; לשתי עבירות, של החזקת נשק ועבירת פריצה, עבירה אותה עבר ב-2003 בהיותו קטין.

בהפנות תביעה מלומדת, כי שרות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית לגבי הנאשם בסוברו כי עונש מוחשי דרוש, עונש אשר יחבר בין אחריותו של הנאשם לעבירות שבוצעו, לבין התוצאות.