1.
זוהי בקשה להסרת חסיון שהוגשה על ידי עו"ד רוזה, ב"כ הנאשם מס' 1, כל זאת לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, חסיון שהוטל לפי תעודה שהוגשה לבית המשפט, על ידי השר לבטחון פנים, ביום 24.10.06.
לציין כבר בשלב זה, שהוצאה תעודת חסיון מעודכנת על ידי השר לבטחון פנים והמפרטת ביתר את המסמכים החסויים לפי אותה תעודה, כל זאת לאחר שהמאשימה עברה בשנית על כל החומר החסוי והגיעה לכלל מסקנה שניתן לחשוף חלק מחומר זה לעיון הנאשמים.
2.
במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 3.1.07, הצהיר עו"ד רוזה שהוא מוותר על רכיבים מסויימים מעתירתו המקורית, והכוונה למסמכים הנושאים כותרת "א", "ב" ו- "ג", כל זאת בהתחשב בעובדה שההסברים שסופקו לו על ידי עו"ד בן זאב, באשר למסמכים אלה, מניחים את דעתו ועל כן ריכז הוא את עתירתו במסמכים "ד" ו- "ה", שהם יומן החקירה ודו"חות העוקבים לפי הסדר הזה.
ביום זה התקיים דיון בפניי ובו הצטרפו יתר באי כח הנאשמים, שביקשו לעשות כן, לעתירתו של עו"ד רוזה ועל כן החלטה זו מתייחסת לכל הנאשמים.
שמעתי את השלמת הטיעונים בעל פה מצד עו"ד רוזה, ובתום הדיון במעמד הצדדים עזבו באי כח הנאשמים את אולם בית המשפט, ובית המשפט נותר עם נציגת התביעה ונציגי המשטרה, ארבעה במספר: ראש מחלק הרתעה בימ"ר ת"א, ראש חוליית סוכנים בימ"ר ת"א, מפקד יחידת העיקוב ועוקב מהיחידה.
3.
במהלך הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות נערך פרוטוקול על ידי בית המשפט, על ההסברים ששמע בית המשפט מפי אותם נציגי משטרה על המידע המודיעיני והמידע החסוי, ופרוטוקול זה נחתם על ידי בית המשפט, הוכנס למעטפה וזו הופקדה בכספת בית המשפט.
בית המשפט לא רק שמע הסברים אלא גם הציג שאלות לאנשי המשטרה, וקיבל מענה לשאלות אלה, כאשר אנשי המשטרה אף היו נכונים להתייצב בפני בית המשפט לפי דרישת בית המשפט לאחר שזה הודיע על כוונתו לעבור על כל יומני החקירה הרלוונטיים, ועל הדו"חות הפרטניים של העוקבים והמדובר בחומר רב היקף.
בחרתי ללכת בדרך זו משום העובדה שמדובר בחומר שיכול ויהיה רלוונטי מאוד להגנת הנאשמים ולזכותם למשפט הוגן, ועל כן בית המשפט נדרש לזהירות רבה שעה שהוא בוחן את טיבו ותוכנו של החומר ועד כמה יש בו, אם בכלל, לסייע בידי הנאשמים להוכיח את חפותם או לסתור את טענות המאשימה.
כמובן שבחינה זו של האיזונים הראויים נעשית תוך הקפדה על אי-חשיפת חומר שיש בו כדי לסכן לא רק את אופן ושיטת העבודה על ידי יחידות המשטרה הסמויות, אלא חשיפתו עלולה לסכן חקירות שמצויות בעיצומן או שהמשטרה מתכוונת לפתח אותן בקרוב, וחשיפתו עלולה גם במקרים קיצוניים לסכן שלומם ובטחונם של מי שמוזכרים בדו"חות אלה.
4.
באשר ליומני החקירה:
עו"ד רוזה מצא לעשות הבחנה בין שלושה סוגי מסמכים בנקודה זו.
הסוג הראשון, הוא אותם מסמכים שנחשפו בפני הסנגוריה.
הסוג השני, הוא אותם מסמכים אשר התביעה סבורה שאינם בגדר חומר חקירה ועל כן, אין הסנגוריה רשאית לקבלם לידיה.
הסוג השלישי, והוא העיקרי מבחינת הסנגוריה, אותם מסמכים שנמחקו בטוש שחור על ידי המאשימה, משום שחלה עליהם תעודת החסיון ועל כן נמנע מהסנגוריה לעיין בהם ולחשוף את האמור בהם.
באשר לסוג השני של חומר שהוגדר על ידי התביעה כמי שאינו מהווה חומר חקירה, הרי לאחר שעברתי על עשרות עמודים של שלושת היומנים הרלוונטים, והמדובר אף במאות עמודים ולא רק בעשרות, ראיתי לציין ולהדגיש עובדה חריגה ויוצאת דופן שנעשתה עבודה מקדימה, מדוייקת ופרטנית להפליא על ידי גורמי החקירה או גורמי הפרקליטות, שעה שניתחו לא רק כל עמוד ועמוד אלא לעתים קרובות נמצאו הערות לגבי כל שורה ושורה באותם יומנים המסווגים את החומר.
ראיתי שם מספר קטגוריות של סיווג חומר על ידי מי שביצע את מלאכת הבדיקה, כאשר הסיווג העיקרי נחלק למספר קבוצות משנה:
הקבוצה הראשונה מתייחסת למסמכים חסויים עליהם חל חסיון;
הקבוצה השניה מתייחסת למה שהוגדר כחומר שאינו מהווה חומר חקירה ויש בו משום תכתובת ותרשומת פנימית שנערכה על ידי אנשי משטרה לגבי הפעלת הסוכן, קבלת האישורים מגורמים שונים, העמדתו בבדיקות כאלה ואחרות, עצם גיוסו של הסוכן וכיו"ב גורמים, שאין בינהם לבין חומר החקירה ולא כלום;
הקבוצה השלישית מתייחסת גם היא לתרשומת הפנימית בין החוקרים עצמם;