החלטה בתיק פ 3844/04

להלן נימוקי להחלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

מיוחס לנאשם כי בתאריך ובזמן שאינו ידוע למאשימה, קשרו הנאשם ואחר קשר לעשיית עוון בכך שסיכמו ביניהם שהאחר יבצע בחינת "אמי"ר", במקום הנאשם שאמור היה לבצע את הבחינה.

בתאריך 03.07.03, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ביצע האחר את בחינת האמי"ר, כשהוא מזדהה בשמו של הנאשם.

במעשים המתוארים לעיל, קיבל הנאשם דבר במרמה בכך שקיבל ציון לא לו ובכך נהנה מטובת הנאה - עבירות לפי סעיף 499 (א)(2), 415 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

בישיבת המענה, כפר הנאשם במיוחס לו ולגרסתו, הוא זה אשר נבחן במועד הנקוב בכתב האישום.

פרשת התביעה

במסגרת פרשת התביעה הוגשו המוצגים הבאים:

טופסי הבחינה- סומנו ת/1, ת/2 ו-ת/3, טופס הרשמה למכללת "ספיר"- סומן ת/4, טופס מספר הנבחן- סומן ת/5, טופס בקשה למועד מיוחד- סומן ת/6, דוגמאות כתב יד בעיפרון של הנאשם- סומנו ת/7, ת/8 ו-ת/9 (התקבלו בכפוף לזימון העד ששלח אותם לע.ת. 2, הגב' יעל יונה)

קלטת המתעדת שיחה עם מודיע אנונימי וכן שתי שיחות שנתקיימו עם האדם שהציג עצמו בשיחה השנייה כעזאת אלעוברה (הנאשם)- סומנה ת/10, חוו"ד מומחה להשוואת כתבי יד  של המומחה אבי אבולעפיה ממטא"ר, מיום 24/03/04 - סומנה ת/11, חוו"ד מומחה להשוואת כתבי יד של המומחה אמנון בצלאל, מיום 17/09/03- סומנה ת/12, אמרת הנאשם- סומנה ת/13

מוצג פ"מ 1862/03- סומן ת/14.

עוד במסגרת פרשת התביעה העידו:

ע.ת. 1, השוטרת בן חמו חגית- ערכה מזכר ביום 25.01.04 המתייחס לדוגמאות כתב יד של הנאשם ושלחה למעבדה להשוואת כתבי יד במטא"ר.

ע.ת. 2, הגב' יעל יונה- רכזת מהימנות והערכה במרכז הארצי לבחינות הערכה .

ע.ת. 3, אבי אבולעפיה- מומחה להשוואת כתבי יד במטא"ר

ע.ת. 4, אמנון בצלאל- מומחה להשוואת כתבי יד ולבדיקת מסמכים

ע.ת.5, השוטרת סרין בן יוסף- גובה אמרת הנאשם

פרשת ההגנה

במסגרת פרשת ההגנה הוגשו המוצגים הבאים: חוו"ד של הגרפולוגית קרן רווה- סומנה נ/1

בנוסף, העיד הנאשם, הגרפולוגית הגב' קרו רווה, ע.ה. 2, מר שבלי אמיר, ע.ה. 3 וכן הגב' חאלדי דיפאע, ע.ה. 4.

תשובת הנאשם ויריעת המחלוקת

הנאשם אישר כי במסגרת לימודיו במכללת "ספיר" נדרש לעמוד בבחינת אמי"ר, במסגרת מיון רמתו באנגלית. לגרסתו, בתאריך 03/07/03, באוניברסיטת בן גוריון בב"ש, ביצע את בחינת האמי"ר וסווג עם ציון של 224 נקודות (סולם הציונים בבחינת אמי"ר הוא מ - 150 נקודות עד 250 נקודות). לבסוף, סווג הנאשם לרמה של מתקדמים 2.

לטענת המאשימה, מי שנבחן ביום 3.7.03 לא היה הנאשם, אלא אחר.