החלטה בתיק פ 3204/07

בפני בקשה לביטול כתב אישום בשל אי קיום חובת שימוע בעניינו של הנאשם.

בתאריך 14.08.07, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין עבירות של איומים, הדחה בחקירה והטרדת עד. זאת לאחר שהנאשם שוחרר במסגרת הליך של "מעצר ימים" בתאריך 13.08.07, למעצר בית בן חמישה ימים.

בתאריך 16.08.07  ניתן אישור להגשת כתב אישום בטרם חלפו 30 ימים מיום משלוח ההודעה לנאשם, על ידי ראש יחידת התביעות במחוז דרום.

הנימוק לנתינת האישור היה כי לא ניתן להמתין עד לקיום שימוע בעניינו של הנאשם, על מנת שלא להביא לפקיעת תנאי שחרורו של הנאשם ובכך לסכן את המתלונן ואת ההליך המשפטי.

באישור צוין כי במידה ויחפוץ בכך הנאשם, יקוים לו שימוע בעתיד ע"י גורם מוסמך.

במסגרת דיון שהתקיים בפני בתאריך 28.08.07, העלה ב"כ הנאשם טענה, כי המאשימה לא הודיעה לנאשם בדבר הגשת כתב אישום בעניינו בטרם הגשת כתב האישום ובכך פעלה המאשימה בניגוד לתנאי סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982.

ב"כ הנאשם עתר לבטל את כתב האישום דנן.

באשר לאישור שניתן על ידי ראש יחידת התביעות, טען ב"כ הנאשם, כי אין לו נפקות משפטית מאחר ונכתב לאחר מועד הגשת כתב האישום.

בתגובה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה בתאריך 11.10.07, נטען כי אין להורות על ביטול כתב האישום אלא יש לערוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האינדיווידואלי של הנאשם ו"לרפא" את הפגם בדרך של קיום שימוע . בנוסף טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם היה משוחרר יום אחד בלבד טרם הגשת כתב האישום בעניינו ולפיכך אין הצדקה לביטול כתב האישום.

הליך היידוע ובעקבותיו השימוע, מעוגן בסעיף 60א לחסד"פ.

מדובר בזכות יסוד המוקנית לנחקר המניחה לו אפשרות לשטוח את טענותיו במלואן בטרם הגשת כתב אישום.

על מהות זכות השימוע נפסק בבית משפט העליון ע"י כב' השופטת חיות:

"בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית"(בג"צ 554/05 רס"ר אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה תקדין עליון 2005 (3), 3043)

על פי סעיף 60 א (ז) לחסד"פ, זכות השימוע לא חלה על נאשם אשר בעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

בית המשפט המחוזי בנצרת הורה בעניינו של נאשם אשר שוחרר ממעצרו יום טרם הגשת כתב האישום בעניינו. בית המשפט פסק:

"...גם אם נניח לטובת המשיב כי הוא  היה משוחרר בעת הגשת כתב האישום, הרי הוא היה משוחרר כיום אחד לפני שהוגש כתב האישום. אין בפנינו מקרה שבו המשיב היה משוחרר ימים, אלא המדובר בשחרור של כיום, לכן הנני סבור כי באיזון הכולל ובנסיבות הקונקרטיות של המקרה ועל פי תורת הבטלות היחסית שנקלטה בפסיקה, הפגם שנפל אינו פגם מהותי אשר מביא לידי בטלות כתב האישום, אלא המדובר בפגם לא מהותי אשר ניתן לתקן ולרפא וזאת על ידי עריכת שימוע בדיעבד." (החלטה בב"ש 2581/07, מ"י נ' שרון ביטון, בית משפט מחוזי נצרת)

כנגד הנאשם בתיק דנן הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות ביותר.

הנאשם היה עצור בתיק זה במסגרת הליך של מעצר ימים ושוחרר ממעצרו יום אחד בלבד טרם הגשת כתב האישום בעניינו.

ראש יחידת התביעות נימק את החלטתו למתן אישור השפיטה.