1. המבקשת מבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו כמצוות ס' 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים), ה'תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק" או "חוק המעצרים").
על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, עבר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ואיומים, עבירות בניגוד לס' 329 (2) לחוק העונשין, ה'תשל"ז - 1977,
ס' 186 וס' -192 לחוק הנ"ל.
כתב האישום מלמד את המיוחס למשיב לאמור, מדובר בתושב בית שאן, לו היכרות רבת שנים עם שוטרי התחנה ולרבות מפקדה, כאשר ביום 1/6/07, כאשר עצר השוטר רוקח לקנות דבר מה בקיוסק בבית שאן, פנה אליו המשיב שהיה במקום ושתה בירה וצעק כי רוקח ובן סבו (מפקד התחנה) רוצים להרוג אותו ואת ילדיו, רוקח התעלם מהמשיב ועזב את המקום.
באותו יום, 1/6/07, בשעה 17:00, הגיע המשיב לחצר בית הוריו של השוטר רוקח, החל לקלל את רוקח ולצעוק כי ירצח אותו, את בני משפחתו ויתאבד, לכך הוסיף כי הנו שונא את כל שוטרי משטרת ישראל, ירצח את כולם.
בהמשך קילל את מפקד התחנה ואמר כי הוא בדרכו אליו כדי להורגו, הוזעקו שוטרים וכן אחיו של המשיב אשר הרגיע אותו ועזב איתו את המקום.
בהמשך היום, בשעה 19:00, רץ המשיב בשכונת אליהו בעיר בית שאן כשהוא אוחז סכין שלופה בידו, בדרכו לפגוע במפקד התחנה ועד כי נעצר ע"י שוטרים שהוזעקו ע"י עוברי אורח.
2. א. המבקשת בבקשתה עומדת על חומרת המעשים, לחומרה הנובעת מנסיבות
החזקת הסכין השלופה, האיום הנובע מהמשיב ומסוכנותו.
למשיב עבר פלילי עשיר ביותר, רצוף עבירות אלימות קשות ועבירות על פקודת הסמים המסוכנים כאשר שלל הרשעותיו הרבות הקודמות כולל תקיפת שוטרים, הפרעה לשוטרים, העלבתם ובנוסף, זילות בית משפט והחזקת סכין.
כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 6 חודשים והיה ויורשע המשיב במיוחס לו, התנאי הנו בר הפעלה.
המבקשת עומדת על כך כי במשיב מסוכנות ממשית לשוטרי התחנה בבית שאן, למפקד התחנה וכי לא ניתן לקבל חלופת מעצר.
ב. מנגד טוען המשיב כי יש לו טענות קשות כלפי השוטרים, השוטרים רודפים אחריו, המיוחס לו אינו נכון, לא נתפסה סכין, הדברים אינם נכונים, מעולם לא איים, אינו מסוכן, אין מקום למעצרו, רוצים להשתיקו עקב סכסוך שיש לו עם תחנת בית שאן ושוטריה, לא פגש את מפקד התחנה כבר יותר מחודש וחצי והגיש מסמכים שסומנו א/1 עד א/8, טען כי הותקף בתחנה, מטרידים אותו, הרסו את חייו ואף התנצלו בפניו.
יצוין כי הפניה למרכז לבריאות הנפש "שער מנשה" בעניינו של המשיב העלתה ע"י ד"ר חברון כי המשיב אינו לקוי בנפשו, כשיר לעמוד לדין, מבחין בין טוב לרע, מבחין בין מותר לאסור ואחראי למעשיו.
בנוסף הופנה המשיב לשירות המבחן כדי לבחון אפשרויות לחלופות מעצר, שירות המבחן לאחר שבחן את הרקע ממנו בא המשיב, את הרקע בו גדל, את המסגרות השונות בהן היה, את העובדה שהחל את דרכו העבריינית כבר בגיל 19, השימוש של המשיב בסמים, עבירות האלימות, מעריך כי מדובר בגבר כעוס ומתוסכל, המשתמש להערכת השירות בסמים, אלכוהול וחומרים פסיכו - אקטיביים, מצבו מבחינת השימוש בסמים אינו ברור, ההתרשמות הנה כי מדובר בדפוס התנהגות של התמכרות, המשיב אינו ער לבעיית ההתמכרות, אינו מודע אליה,
עלול לאבד שליטה
בהיותו נתון תחת השפעה של ממכרים לרבות אלכוהול,
לפגוע בסובבים אותו
, תסקיר שרות המבחן מציין כי במשיב:
"ישנה סבירות גבוהה להישנות העבירות בעתיד".
חלופת המעצר המוצעת לרבות כפי שהוצעה בדיון האחרון, ביום 9/7/07, אין בה לאיין את מסוכנות המשיב, הוצע למשיב להשתלב בטיפול גמילה במסגרת קהילה טיפולית, המשיב סירב, חזר וביקש להשתחרר למעצר בית בבית אמו.
סופו של דבר, שרות המבחן מציין כי כל חלופת מעצר שאינה במסגרת קהילה טיפולית סגורה,
אינה
יכולה להפחית את רמת הסיכון במשיב וחלופת המעצר המוצעת אינה ראויה.
3. אני רואה לציין כי למרות שמונה למשיב סניגור מהסניגוריה הציבורית ולמרות שחזרתי והסברתי לו את חשיבות היצוג ובחירת הסניגור, עמד המשיב בתוקף על כך שינהל את עניינו ללא סניגור.