פ
בית משפט השלום באר שבע
|
2274-06
19/10/2008
|
בפני השופט:
נ. אבו טהה
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הדס הוס
עו"ד אוהד סלמי
|
הנתבע:
1. כוכר שאדי
2. דאוד פאדי
3. דאוד מחמוד
עו"ד פואד בסל
|
| החלטה |
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירות של התפרצות למקום שאינו מקום מגורים, גניבה, תקיפה. עבירות מיום 9.9.05.
על פי עובדות כתב האישום, מיוחס לנאשמים כי, במועד הנ"ל, בסמוך לשעה 11:00, התפרצו ללשכת התעסוקה בבאר-שבע בכך שנכנסו פנימה דרך החלונות ועלו לגג, וגנבו מזגנים השייכים למקום.
עוד מיוחס לנאשמים כי, בהמשך לאמור לעיל, תקפו את דניאל קראדי, בכך שדחפו אותו.
פרשת התביעה:
במסגרת פרשת התביעה, העידו ע.ת.1 - דניאל קראדי (להלן: "המתלונן"), ע.ת.2 - דייל ספיר. עוד במסגרת פרשת התביעה הוגשו אמרות הנאשמים שגבתה החוקרת סרין ליפרן, וסומנו ת/1, ת/2 ות/3.
בתום פרשת התביעה, טענה ההגנה שאין להשיב לאשמה מהטעם שהמאשימה לא עמדה בנטל הראיות הנדרש.
לשיטת ההגנה פרשת התביעה מתבססת בעיקר על עדות ע.ת.2 , דייל ספיר.
ההגנה טוענת כי, עד התביעה, מר דניאל קראדי, בביהמ"ש מסר:
א. החוקר רשם דברים אשר לא נאמרו על ידי.
ב. העד ציין שראה אנשים בחצר של המבנה אשר אינה מגודרת.
ג. העד ציין כי היתה התקהלות של אנשים, דחיפות, אך אף אחד מהנאשמים לא תקף אותו.
באשר לעד התביעה הנוסף, מר דייל ספיר, ע.ת.2, טוענת ההגנה כי, העד מסר בעדותו בביהמ"ש:
א. ראה דמויות אך לא ידע לזהות אותן.
ב. לא שמר על קשר עין רציף ועל כן אינו יכול לקבוע עובדות לגבי זהות המעורבים.
ג. לא נערך מסדר זיהוי לעד לאחר האירוע.
עוד מדגישה ההגנה כי, ע.ת.1 - דניאל קראדי, אשר היה בזירת האירוע (להבדיל מע.ת.2 - דייל ספיר, אשר לא שמר על קשר עין רציף והיה מרוחק מהזירה), ציין בפירוש כי הנאשמים לא תקפו ולא זרקו.
לאור כל האמור לעיל, ובהתאם לסעיף 158 לחסד"פ, עותר ב"כ הנאשמים להורות על זיכוי הנאשמים.
המאשימה מנגד עותרת לדחות את טענת ההגנה וכן לחייב את הנאשמים להשיב לאשמה בהתחשב בדברי עדי התביעה, דניאל קראדי, שמסר במהלך עדותו:
"ראיתי את הנאשמים מעמיסים את הטנדר שחנה בחוץ".
עוד בהמשך מפנה לדברי העד -
"לשאלתך האם מישהו תקף אותי, אני משיב שלא... תקפו אותי, אבל אני לא יודע מי, לא הנאשמים, אין לי מושג מי".