החלטה בתיק פ 2027/06

ביום 28.5.06 הוגש כנגד שני הנאשמים כתב אישום בו מיוחסות להם 22 עבירות של אי הגשה במועד של דו"ח תקופתי שיש להגישו, לפי סעיף 117א(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

ביום 20.9.06 תוקן כתב האישום על ידי הוספת שני פרטי אישום נוספים.

המדובר באי הגשת דו"חות במועד החל מחודש נובמבר 2003 ועד חודש מאי 2006. הדו"חות הוגשו באיחורים של שניים ועד שבעה חודשי איחור.

בדיון מיום 10.12.06 טען ב"כ הנאשמים כי כל המחדלים הוסרו לפני הגשת כתב האישום, לכן בכוונתו לטעון טענה מקדמית של "זוטי דברים".

תגובת המאשימה היתה שאמנם המחדלים הוסרו, אך טרם שולמו הפרשי הריבית וההצמדה.

בסיכומים שהוגשו בכתב על ידי ב"כ הנאשמים נטען בין היתר - כי אין בין הצדדים להליך כל מחלוקת בכל הנוגע בכתב האישום, הכוונה לחלק הכללי ולחלק העובדות זאת "בהיותן תיאור עובדתי מדויק, ממצא ונכון, של עובדות אשר לא ניתן להפריכן".

לדעת ב"כ הנאשמים, בהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמים, היקף העבירה ותוצאותיה ואופי האינטרס המוגן, טוענים הנאשמים כי מוצדק לזכותם, היות והתנהגותם לא עברה את הרף של "זוטי דברים".

הסניגור סוקר בסיכומיו את עמדת הפסיקה ועמדת "חכמי המשפט" בענייני "זוטי דברים", ובהמשך מפרט הסניגור כי מאחר ובשנים האחרונות שיקים חוזרים הפכו למכת מדינה, נאלצה נאשמת מס' 1 לספוג את הפסדי לקוחותיה. לדבריו, החל משנת 2003 חזרו המחאות של לקוחות נאשמת מס' 1 בסכום כולל של כמעט 400,000 ש"ח וכתוצאה מכך נקלעה הנאשמת למצוקה תזרימית חמורה, אשר גרמו בסופו של דבר לאי הגשת הדו"חות במועד, זאת ללא כל כוונה פלילית.

צויין כי לאור ההתדרדרות הכספית של הנאשמים, אחד מנושיה נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד נאשם מס' 2, עד כדי מצב בו מונה כונס נכסים לזכויותיו של נאשם 2 בדירת המגורים שלו.

עוד צויין בבקשה כי על אף כל הקשיים, עמדה נאשמת מס' 1 בכל תשלומי המע"מ, זאת עוד בטרם הוגש כתב האישום. הדו"חות הוגשו שלא במועד "חרף המאבק העיקש לשרוד, גם כאשר נושי נאשמת 1 יורדים לחייו ולנכסיו של נאשם 2, תוך התמודדות עם הקושי העז של חשבון מוגבל בבנק - כל תשלומי המע"מ שולמו".

הסניגור המלומד סוקר בסיכומיו מספר החלטות שניתנו בנושאים דומים, ובין היתר מסתמך על שתי החלטות שניתנו בבית המשפט השלום בחיפה ובבית משפט השלום בקריות.

בהתייחסו להחלטה שניתנה על ידי כב' השופט מגן בתיק פלילי 3283/02 (קריות) משטרת ישראל נ' מכבי קרית מוצקין, מציין הסניגור כדלהלן:

"בנושא זה, של השאלה התמוהה, כיצד פעם אחת ויחידה מועמד אדם לדין על עבירת תוצאתית ללא התנהגות, ועם עדות חיצונית ברורה מאין כמוה שעשה ככל יכולתו למלא אחר דרישות הדין...".

ובהמשך מצוטטים דבריו של כב' השופט מגן:

"שתיקת הרשות להסתרת נימוקי ההחלטה, בענין שהוא דומה מאד לכאורה לעניננו, יוצרת מראית עין, או לפחות חשד, לאיפה ואיפה. אסור להשלים עם כך שהמדינה, באמצעות נציגיה, תערער את האמון בשלטון החוק ושיויון הכל בפניו. גם כך יש די "חורים שחורים" במס הכנסה, החל מאופצית הכופר, עבור לאפשרות להטיל קנס מנהלי במקום להעמיד לדין על עבירת מחשבה פלילית מסוג פשע (וראה מעשה מוזר שהיה ואוזכר על ידי בהחלטה בתיק זה מ- 16/03/04) מבלי שיתווספו להם סימני שאלה לגבי אופן הפעלת שיקול דעתה של התביעה בהחליטה את מי ראוי להעמיד לדין ועל מה".

בסיכום דבריו, מבקש הסניגור להסתמך על העובדה שהמחדלים הוסרו בטרם הוגש כתב האישום, לכן - לדעתו - כאן המקום לקבוע שהמדובר בהתנהגות אשר מהווה "זוטי דברים" של ממש.

בסיכומיה - שהוגשו ביום 24.6.07 - סוקרת אף ב"כ המאשימה את נושא "זוטי הדברים" ואת הפסיקה הקיימת.

אחרי סקירת פסקי דין הקיימים בנושא זה, מצרפת התובעת פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק פלילי 757/95, שבו דן בית המשפט בכתב אישום בגין אי הגשת שמונה דו"חות תקופתיים במועד, כאשר האיחור בהגשת הדו"חות נע בין 27 יום לבין 38 ימים. הנאשמים העלו את טענת "זוטי דברים", טענה אשר נדחתה על ידי בית המשפט.

עיינתי בסיכומי הצדדים בפסיקה הקיימת בנושא ובספרות המשפטית, והגעתי למסקנה כי אין באפשרותי לקבל את הטענה שהועלתה בפני.