החלטה בתיק פ 1890/06

עם תום פרשת התביעה ביקש הנאשם שלא לחייבו להשיב לאשמה באשר לטענתו, לא הוכח ולו לכאורה כי עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בשני אישומים עבירות של אי קיום צו שיפוטי ובניה ללא היתר ובסטיה מתכנית.

על פי כתב האישום,

כאמור באישום הראשון, בתאריך 4.7.04 הורשע הנאשם בבית משפט השלום בחיפה במסגרת ת.פ. 6593/01 בכך שבשנת 2000 ביצע במשק 40 במושב צרופה, במקרקעין הידועים כחלקה 13 גוש 11769 הכשרת שטח של כ - 1000 מ"ר בכך שציפה אותו בכורכר והשתמש בשטח של כ - 200 מ"ר ממנו שימוש חורג לאחסון חומרי בניה.

כן הורשע, כי השתמש בסככה שימוש לעסקים כנגריה ומחסן לעשבי תיבול בשטח של כ - 100 מ"ר ללא היתר ובניגוד לחוק.

בין השאר נצטווה הנאשם במסגרת גזר הדין, שלא לעשות שימוש שלא כדין במבנים שבחלקה מאותו יום.

בחודש פברואר 2006 נמצא כי הנאשם ממשיך להשתמש בסככה שלא כדין.

כאמור באישום השני,

במועדים הנ"ל, נמצא כי הנאשם בנה בחלקה גדר חדשה עשויה מתכת ופח באורך של כ - 140 מ"ר וכן הכשיר שטח  נוסף של כ - 2000מ"ר ע"י ציפויו בכורכר.

החלקה הינה קרקע חקלאית מוכרזת.

באופן המתואר לעיל השתמש הנאשם בחלקה ועשה בה עבודות בניה הטעונות היתר וזאת ללא היתר כדין.

דיון -

סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982, קובע כי משנסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם.

"המושג "הוכחה לכאורה" - נוכל להבהירו עתה ביתר קלות פירושו, אותה כמות של עדות שהקטגוריה חייבת להביא בשלב הראשון של המשפט לשם קיום החובה...המוטלת עליה ואשר תספיק - אם בסוף הדיון יתן בית המשפט אמון וייחס לה את המשקל הראוי - כדי הרשעת הנאשם בעבירה הנדונה."

ע"פ 28/49 זרקא נ' היועמ"ש, פ"ד ד' 504.

"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה, אם הובאו ראיות בסיסיות אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית המשפט העליון, בע"פ 28/49 הנ"ל,  ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם....אין לדקדק בשלב דיוני זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת כדי להסיק אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד משני מאלה שהוזכרו באישום. די בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום."

ע"פ 732/76 מ"י נ' כחלון, פ"ד לב (1) 170, 179-180.

"ראיות לכאורה על פי סעיף 158 לחוק הן ראיות התביעה בלבד, ומשקלן, כל עוד שאינו מופרך, אינו רלוואנטי, ואין הן מאבדות מערכן הלכאורי גם אם בחומר שהובא בפרשת התביעה קיימות ראיות המחלישות את הראיות המפלילות או אף סותרות אותן."

בש"פ 4192/97 חסין נ' מ"י, תק-על 97(2)16,17.