החלטה בתיק פ 1295/06

משה חביב, יליד 1956 (להלן: "הנאשם") מואשם בתקיפת בת זוג ואיומים עליה בניגוד לסעיפים 192, 379+382(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

על פי כתב האישום בתאריך 12/08/05 בשעה 04:09 כשהנאשם וחברתו, מרים סיני, (להלן: "המתלוננת") הלכו לדירתם, הוא תפס בחולצתה, בעט בה, גרר אותה על רצפת המדרכה ואיים לרצוח אותה. את המעשים המיוחסים לו ביצע הנאשם על רקע הפסדים מצטברים במשחקי קלפים. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת שפשופים ברגל ימין.

בישיבת ההקראה הודה הנאשם בקשרי זוגיות עם המתלוננת, כמו כן הודה שהיה עם המתלוננת במקום ובזמן שבכתב האישום. מעבר לכך, כפר בכל העובדות, שיש בהן לבסס עבירה, וטען שהתלונה היא עלילה שהוגשה על רקע קנאת המתלוננת. לגרסתו המתלוננת רצתה לקבל ממנו מפתחות ביתם, לאחר שסירב לתיתם, ניסתה לחטוף אותם ותוך כדי כך נפלה ונשרטה.

באותו מעמד נעניתי לבקשת הנאשם עו"ד אדווה וייצמן (להלן: "הסנגורית") מהסנגוריה מונתה לייצג הנאשם. בישיבת יום 4.04.06 שינתה הסנגורית תשובת הנאשם וטענה, שלא קנאה כי אם ויכוח שפרץ בין בני הזוג היה הרקע לתלונתה (עמ' 3 לפרוטוקול).

 לביסוס האישום העידו לתביעה ארבעה: המתלוננת (עמ' 5-12 לפרוטוקול), רס"ר צבי בנדר שכתב את דו"ח הפעולה ת/1, רס"ר אבי אבוטבול שכתב את דו"ח העיכוב ת/2 ורס"ב מחאג'נה (להלן: "החוקר"), שגבה הודאת הנאשם ת/4 והודעת המתלוננת ת/3, במהלך חקירתה ראה שפשופים על רגלי המתלוננת, שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מהתקיפה. החוקר חזר והתקשר למתלוננת ב-29.08.05 (למעלה משבועיים לאחר האירוע), את עיקרי השיחה שביניהם תיעד בדו"ח ת/5. בשיחה זו שללה המתלוננת שקפצה על הנאשם וכתוצאה מכך נפלה. היא חזרה וטענה שהנאשם תקף אותה והוסיפה שאם הנאשם טוען אחרת, הוא משקר.

הנאשם היה עד יחיד להגנתו, (עמ' 14-18). בעדותו עמד בכפירתו, וטען, שניסיונו להוציא מתיקה של המתלוננת את מפתח דירתם, היא משכה את התיק ונפלה (עמ' 14 שורות 23-26).

מהחומר בפני עולה תשתית כדלקמן:

הנאשם והמתלוננת חיו כבני זוג מספר שנים והתגוררו בדירתה, כך גם בתאריך שבכתב האישום (המתלוננת עמ' 5 ש' 9, הנאשם עמ' 14 ש' 16).
בתקופה הרלבנטית היה הנאשם מובטל מחמת פציעה בתאונת עבודה (עמ' 14 ש' 13). הוא והמתלוננת הרבו לשחק קלפים במועדונים (המתלוננת עמ' 5 שורה 11, הנאשם עמ' 14 שורה 13-15).
בתאריך שבכתב האישום, עובר לאירוע, בילו השניים במועדון קלפים. מזלם לא שיחק להם, בשעה 4:00 לאחר שהפסידו כספים, עזבו את המועדון. בדרך לביתם, המתלוננת נפלה ונחבלה.
מיד לאחר שנחבלה פנתה המתלוננת למשטרה. הסייר רס"ר צבי בנדר, פגש אותה ליד הבית, שמע מפיה תלונה ראשונית אותה תיעד בדו"ח ת/1. זמן קצר לאחר מכן היא נחקרה ומסרה גרסה מפורטת (ת/3), ותוך כדי חקירתה הראתה לחוקר סימני חבלות. שבועיים לאחר החקירה אישרה את גרסתה בשיחה טלפונית עם החוקר כמתועד בדו"ח   ת/5.
בהופיעה בבית המשפט, חזרה בה המתלוננת מהדברים המפלילים שאמרה והוכרזה כעדה עויינת (עמ' 6 ש' 15).
הנאשם הכחיש באופן עקבי את העבירות המיוחסות לו. בחקירה ובעדות וטען, שהמתלוננת מעדה תוך כדי ניסיונה לקחת ממנו מפתחות ביתם (ת/4 עמ' 2 ש' 18-19, עמ' 14 ש' 24-  26).
התלונה בתיק זה היא הראשונה שהגישה המתלוננת נגד הנאשם.
המתלוננת והנאשם הם העדים היחידים לאירוע.