החלטה בתיק ערר 37/09

סא"ל אליהו נימני, חבר :

פתח דבר

• 1.                   העורר הגיש כנגד המשיב ערר בגין החלטתו שמספרה 498 שהוצאה ביום 8.5.2009, המתריאה על חובת פינויו של העורר מהאדמה בנ.צ 213294/619490 שבאדמות הכפר אל-ח'דד (להלן  -   "ההתראה").

• 2.                   העורר מבקש להורות על בטלותה של ההתראה לחובת פינויו.

• 3.                   השאלה שבמחלוקת שלפנינו הינה בתמצית, האם המקרקעין נושא צו הפינוי הם כאלה שבגינם רשאי המשיב להוציא לעורר צו פינוי?

• 4.                   לצורך בירור המחלוקת שבנדון התנהלו מס' ישיבות  הוכחות והועדה גם ביקרה בנוכחות הצדדים  ובאי כוחם בחלקה נשוא דיון זה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

• 5.            להלן פירוט העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

• א.       העורר ובני משפחתו מחזיקים ו/או מעבדים מזה עשרות שנים לפחות את החלק הצפוני בחלקה הנמצאת באדמות אל-ח'דר.

• ב.       החלקה מסומנת כמספר 64 בגוש 11 בלוח התביעות הלא סופי של אדמות אל חדר, כאשר אין חולק כי המאלייה נוסח מס רכוש שהוצגה על ידי העורר קשורה לחלקה זו.

ג.             החלקה הנטענת בשלמותה - מסומנת כחלקה 64 בגוש 11 בלוח התביעות הלא סופי. צו הפינוי מתייחס לחלקה הדרומי של החלקה, אשר לטענת המשיב אינו מעובד וניתן להפרדה מיתרת החלק המעובד, ולא לחלק הצפוני, שאין חולק כי הוא מעובד.

ד.           אין חולק כי העורר אינו רשום כבעלים של החלקה האמורה.

ה.           הקרקע לגביה הוצא צו הפינוי היא קרקע המכונה "אדמות סקר" ואינה אדמות מדינה מוכרזות.

ו.             החלקה הצפונית (שאין ויכוח כאמור כי הינה מעובדת), גדולה מהחלקה הדרומית ולכן החלק הצפוני הינו יותר מ- 50% מסך החלקה כולה, אם מתייחסים אליה כחלקה אחת.

טענות העורר

• 6.                   תמצית טענות העורר כנגד ההתראה וצו הפינוי הינם כדלקמן:

• א.           ראשית - כי החלקה נשוא ערר זה בבעלותו ובבעלות בני משפחתו, כפי שמופיע בספרי מס רכוש וכי לפיכך יש להכריז על בטלותה של ההתראה לפינוי.

• ב.           שנית - כי המשיב אינו רשאי להוציא התראות לפינוי לקרקע שמעולם לא עברה הליך בירור זכויות על דרך של רישום ראשון, הכרזה או סקר וכי הוצאת התראת פינוי בנסיבות אלה, היא ניסיון לא ראוי של המשיב לקצר הליכים ולנהוג בקרקע מנהג בעלים מבלי לעמוד בדרישות הדין להוכחת בעלות זו.

מחדל זה, לטענת העורר, מקפח זה זכות הטיעון של העורר, ושולל ממנו ומבני משפחתו את האפשרות להגן על זכויותיו באדמתו; בנסיבות אלה לא ניתן לאפשר למשיב להוציא התראות פינוי שכן הדבר המהווה הפרה בוטה של כללי הצדק הטבעי ושל עקרונות ההליך ההוגן.