החלטה בתיק עפ 71329/05

1.  הבקשה בפני הינה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר אשר נגזר על המבקש ביום 5.7.05 בת.פ. 5238/02 בבימ"ש שלום בת"א, במסגרתו נדון המבקש ל- 40 חודשי מאסר.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב, ניכוי מס תשומות שלא כדין ועבירות על פקודת מס הכנסה.

המבקש הורשע בעבירות אשר יוחסו לו.

במסגרת הכרעת הדין תארה כב' השופטת כוחן בבימ"ש קמא את העובדות הרלוונטיות.

המבקש הועמד לדין יחד עם אחד בשם חסן דרדון (להלן: "חסן"), אשר הפך לעד מדינה עם תום פרשת התביעה.

חסן והמבקש הכירו מספר שנים לפני התקופה הרלוונטית לכתב האישום, בחברה בשם תומפארטס, שבה עבד המבקש כנהג.

בין השנים 2000 ל- 2001, במשך 9 חודשים, ניהל המבקש עסק לממכר חלקי חילוף אשר פעל ללא רשיון מטעם משרד התחבורה.

בהכרעת הדין נאמר כי החשבוניות הפיקטיביות איתן ביצע המבקש ניכוי מס תשומות שלא כדין, קשורות לנושא החזקת חלקי החילוף לרכב החשודים כגנובים. זאת לאור העובדה שאותן חשבוניות שימשו את המבקש לשתי מטרות: קבלת החזר מס ממע"מ והוכחת חוקיות חלקי החילוף.

עפ"י האמור בהכרעת הדין קיבל המבקש באמצעות חסן חשבוניות פיקטיביות על שם 4 חברות שונות, אשר אף אחת מהן לא עסקה בחלקי חילוף לרכב.

האישומים בהם הורשע המבקש ייחסו לו החזקת רכוש גנוב בקשר ל- 5 פריטים שונים המתייחסים רובם לדלתות של רכבים גנובים.

במהלך הכרעת הדין ציין בימ"ש קמא כי התביעה הניחה תשתית ראייתית אוביקטיבית, על פיה קיים חשד סביר שהחלפים שנתפסו ברשות הנאשם הם גנובים, וכי כל נדבך אותו הניחה התביעה, צריך היה להדליק נורה אדומה אצל המבקש. כאשר מצרפים את כל החוליות למקשה אחת מצטיירת תמונה ברורה, על פיה המבקש ידע או אמור היה לדעת שמדובר בחלקים גנובים.

עוד נאמר כי המבקש לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע התעלם מהסימנים הבולטים ומהחשידים אשר היו על חלק מהדלתות.

לכל אלה צרף בימ"ש את עדותו של חסן אשר הפך כאמור לעד מדינה.

באשר לאישום בענין ניכוי מס תשומות, קבע בימ"ש כי החברות איתן סחר לכאורה המבקש הינן חברות פיקטיביות, אשר מעולם לא סיפקו לו חלקי חילוף וכי החשבוניות אינן משקפות עסקאות אמיתיות.

חסן, עד המדינה, הכחיש תחילה כל הכרות עם המבקש ושלל כל קשר מסחרי ביניהם.

לאחר מכן בחר למסור את גרסתו וסיפר כיצד החל למכור חלקי חילוף של רכבים אשר נגנבו בישראל והועברו לשטחים, משנת 98' ואילך.

לדבריו, הכיר את המבקש בעת שעבד כנהג בתומפרטס ובשנת 2000, כאשר עזב המבקש את אותה חברה, פנה לחסן וביקש ממנו לעבוד איתו באותה שיטה וביקש חשבוניות פיקטיביות.

בין הצדדים נערכה התחשבנות תוך אבחנה בין החשבוניות הפיקטיביות לגביהן לא סופקה סחורה לבין סחורה אשר סופקה בפועל.

לאחר שחסן הפך לעד מדינה יצר איתו המבקש קשר וניסה להשפיע על עדותו. בעקבות זאת הוקלטה שיחה בה אמר לו המבקש כי אם הוא מוכן לקחת את התיק עליו, אפשר " לשבת על הסכום".