החלטה בתיק עפ 1515/07

1.         זה ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן - בית משפט קמא), (כב' השופטת כרמלה רוטפלד-האפט) שניתנה ביום 7/3/2007 בתיק ב"ש 1633/07, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בבית משפט קמא, בת.פ. 1352/07 (להלן - התיק העיקרי).

2.         בתיק העיקרי הוגש כנגד העורר כתב אישום ובו יוחסו לו העבירות הבאות:

א .         קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ( 11 מקרים) - עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן - חוק העונשין);

ב .         עושק ( 10 מקרים) - עבירה לפי סעיף 431(1) לחוק העונשין;

ג .          ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 415 סיפא + 25 לחוק העונשין.

3.         להלן בתמצית התמונה שעולה מכתב האישום :

העורר נעצר ביום 1/2/2007, בעקבות תחקיר ששודר בתוכנית טלוויזיה "כלבוטק".

ממצאיו של התחקיר העלו כי מאז שנת 2005 ועד סמוך למועד הגשת כתב האישום, או בסמוך לכך (להלן - התקופה), התגורר העורר בכתובות שונות בקרית שמונה. במהלך התקופה, נהג העורר להציג עצמו, כבעל יכולות מיסטיות ובכללן היכולת להסיר כישופים ועין הרע, להתיר נדרים וליצור קמיעות בעלות סגולות למרפא ומזור כל זאת בכזב ובכוונה להונות.

באותה תקופה, נהגו אזרחים שונים (להלן - המתלוננים) לפקוד את ביתו של העורר לצורך קבלת טיפול על בסיס היכולות להן טען העורר בפניהם בכזב ובמרמה, הכל כפי שמפורט ב-11 האישומים של כתב האישום. במהלכם של טיפולים אלה דרש העורר וקיבל במרמה מהמתלוננים כספים ותכשיטים מזהב, שאינם מגיעים לו כדין, כל זאת, תוך ניצול מצוקתם, אמונם של המתלוננים והסתמכותם על העורר ותוך יצירת מצג כוזב לפיו ישמשו הכספים והרכוש למימון עלות הטיפולים, הכנת הקמיעות וכיוצא בזה.

במעשים אלה, קיבל העורר במרמה בנסיבות מחמירות כספים רבים בסך של כחצי מיליון ש"ח ותכשיטים בשיווי של מעל 100,000 ש"ח.

4.         אלה בתמצית נימוקי הערר:

א .         טעה בית משפט קמא בקובעו כי העורר מסוכן לביטחון הציבור ומסוכנותו היא בעוצמה כזאת ששוללת שימוש בחלופת מעצר.

ב .         טעה בית משפט קמא בקובעו כי בעניינו של העורר מתקיימת גם עילת מעצר של חשש לשיבוש הליכי משפט.

ג .          טעה בית משפט קמא כאשר דחה את האמור בתסקיר המעצר, לרבות ההמלצה לשחרר את העורר לחלופת מעצר וקבע כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת מעצר שהוצעה.

5.         ב"כ המדינה התנגדה לבקשה וביקשה להשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה. לטענתה, לעורר עבר פלילי מכביד והעבירות נשוא תיק זה בוצעו תוך תחכום רב ולפיכך, לא ניתן לתת אמון בעורר שניצל את אמונם ותמימותם של מספר קורבנות רב, כפי שהדבר מתבטא ב-11 אישומים של כתב האישום.

6.         לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בהחלטת בית משפט קמא, נראה לי כי דין הערר להידחות ואלה נימוקי:

א .         ראיות לכאורה

ב"כ העורר הודיע כבר בתחילת הדיון בבית משפט קמא ביום 19/2/2007 כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. לפיכך, לא ברור מדוע הפנה העורר את עררו כנגד קביעותיו של בית משפט קמא ביחס לעילת המעצר וחלופת המעצר.

בעת הדיון בערר התמקד בא כוח העורר בעיקר בחלופת מעצר.