החלטה בתיק עע 1525/04

1.      בפני בקשה לביטול החלטתי מיום  9.1.2005, ולחלופין - להארכת מועד להגשת ערעור.

2.       העובדות הרלבנטיות הן כמפורט להלן:

2.1.   פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ניתן ביום 27.6.2004.

2.2.   בפסק הדין, חויבה המשיבה לשלם למבקש פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה והחזר הלוואה, בסכום כולל של 236,406 ש"ח.

2.3.   המבקש הגיש בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין, בה עתר לתקן את פסק הדין כך שיתווספו לו המלים "בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין".  בהחלטה מיום 11.10.2004 (להלן - החלטת התיקון) נתקבלה בקשתו, ופסק הדין תוקן, והמשיבה חויבה בתשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפיטורים. 

2.4.   המשיבה הגישה בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטת התיקון, בה עתרה כי החיוב בהפרשי הצמדה וריבית יהיה מיום הגשת התביעה ולא מיום הפיטורים. במקביל, הגישה המשיבה ביום 11.11.2004 ערעור לבית דין זה, כאשר בהודעת הערעור נאמר כי ערעור זה מוגש למען הזהירות, והוא מופנה אך ורק כלפי החלטת התיקון. עוד צוין בהודעת הערעור, כי המשיבה הגישה בקשת לתיקון טעות סופר בהחלטה.

2.5.   בהחלטה מיום 22.11.2004 נתבקשה המשיבה להודיע אם ניתנה החלטה בבקשה לתיקון טעות סופר. משבית הדין קמא קבע כי החלטה בבקשת המשיבה תינתן לאחר החזרת התיק מהערעור, קבעתי בהחלטתי מיום 30.11.2004 כי תיק בית הדין האזורי יוחזר אליו,  על מנת שתינתן החלטה בבקשת המשיבה.

2.6.   ביום 7.12.2004 ניתנה החלטה בבקשת המשיבה לתיקון טעות סופר בהחלטת התיקון, ובקשה זו נדחתה.

2.7.   המבקש  ביקש להגיש הודעת ערעור ביום 26.12.2004.

2.8.   בהחלטה מיום 9.1.2005 קבעתי כמפורט להלן:

בהתאם לסעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, רק אם תוקן פסק הדין רואים, לעניין ערעור, את מועד מתן ההחלטה כמועד מתן פסק הדין. ככל שהבקשה לתיקון נדחית, מועד מתן פסק הדין הוא המועד הקובע לעניין ערעור.

לאור האמור, ועל פני הדברים, המועד הקבוע לעניין ערעור במקרה הנדון הוא יום 11.10.2004, והערעור הוגש באיחור, ודינו למחיקה.

ב"כ הצדדים רשאים להגיב לאמור לעיל.

3.      בעקבות החלטתי הגישו הצדדים תגובות ו"תגובות לתגובות" ועיקר טענותיהם יפורטו להלן.

4.      המבקש טען כי הערעור הוגש במועד, ולחלופין כי יש להאריך את המועד להגשת ערעור, מנימוקים אלה:

4.1.   בהתאם להחלטת בית הדין מיום 30.11.2004, לא נסתיימה מלאכתו של בית הדין קמא עד למתן ההחלטה מיום 7.12.2004.

4.2.   יש לראות בהחלטת בית הדין קמא מיום 7.12.2004 כהחלטה המנמקת ומבהירה את החלטת התיקון, ולכן היא משנה את מועד מתן פסק הדין לעניין ערעור. עד למועד מתן ההחלטה האחרונה, לא היה ברור מה נפסק לחובת המשיבה בפסק הדין, ולא ניתן היה כלל להגיש ערעור לגופו של עניין עד למועד מתן ההחלטה האחרונה.

4.3.   לחלופין, יש להאריך את המועד להגשת ערעור מנימוקים אלה:

4.3.1.      מדובר באיחור קל, בן שמונה ימים, אשר נבע מהחלטת בית הדין כי יש להמתין  בהגשת הערעור עד למתן ההחלטה האחרונה.