החלטה בתיק עבל 439/03

השופט עמירם רבינוביץ

1.         בהליך זה התקיים דיון ביום 2.12.2004, במהלכו הוסכם כי המערער יעביר למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, ד"ר יעקב פרידמן (להלן - המומחה).

2.         ביום 17.3.2005 העביר המערער את שאלות ההבהרה הבאות :

"1.       מצורפות תוצאות שלושת בדיקות א.ק.ג.:

א.        בדיקה ממועד האשפוז 31.1.97 (להלן: 'האשפוז הראשון').

ב.         בדיקה ממועד האשפוז 5.2.97 (להלן: 'האשפוז השני').

ג.         בדיקה משנת 1995 (אשר לא הועמדה לרשותך עת נתת את חוות דעתך והתשובות לשאלות ההבהרה).

האם הנך מסכים עם קביעות רופאי המחלקה בסיכום המחלה של האשפוז הראשון, ועם קביעתו של פרופ' שיבולת מטעם המוסד, כי ממצאי האקג באשפוז הראשון זהים לאלו שהיו באשפוז מ 1995 ושניהם לא מראים על ארוע לבבי או כדבריהם :'אקג: קצב, סינוס, ללא סימני אסכמיה, ללא דינמיקה בהשוואה לא.ק.ג משנת 1995'?. זאת לעומת האקג מהאשפוז השני מיום 5.2.97, בו קיימת דינמיקה ברורה עם נוכחות של גלי הקיו בשאר החיבורים הסרעפתיים L2,13,VF-L2,L3,VF? האם נכון כי בהעדר נוכחות של גל R בחיבור זה -   L3 לא ניתן להתייחס ליחס שבין שני הגלים: Q - R ? לחילופין האם נכון כי יתכן אוטם שהוא Q-NON ?

האם נכון כי ניתן להסביר את דבריך מחד כי לא נמצאה עדות לאוטם חריף בשריר הלב ומאידך את הרישום במכתב המחלקה במסמך סיכום האשפוז : '... ארגומטריה חיובית עם עליות אס-טי בדופן התחתון וצניחות אס-טי ב-AVL, I א.ק.ג בקבלתו Q בשניים (רומי) ושלוש (רומי)...'.

ואת דבריך שלך בחוות דעתך מיום 26.7.00 תשובה 2 כי ' בתרשים הא.ק.ג. קיימים סימנים לאוטם בדופן הסרעפתי של שריר הלב', כמו גם דברי פרפ' שיבולת מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי:

'בא.ק.ג. נראו הפעם סימנים של אוטם ישן בדופן התחתון'.

כי בעוד בא.ק.ג. השני לא ניתן סימן לאוטם 'חריף' בשריר הלב, הרי כן נמצא סימן לאוטם ' ישן' ולא אוטם 'זה מקרוב'?

אם לא, כיצד הנך מסביר את השינויים האלקטרוקרדיוגרפיים שחלו בין ה-31.1.97 לבין ה-5.2.97?

תשומת לבך מופנית לכך כי בסייפת תשובה מספר 3 נושאת תאריך 13.8.00 הנך מצטט את רישום הרופא מחדר מיון מיום האשפוז הראשון - 31.1.97, אולם באותה העת הוא לא יכל כמובן עדין להתייחס להבדלים בבדיקת האקג שבוצעה חמישה ימים לאחר רישום זה, ודבריו כוונו לכך שלא היו הבדלים אל מול הבדיקה מ-1995.

2.         האם אפשרי לומר כי למרות שביום 5.2.97 נצפתה רמת אנזימים נורמלית, אין הדבר שולל את האפשרות כי במהלך הימים שבין 31.1.97 (לאחר שחרורו של התובע מחדר המיון בבית החולים השרון) ועד אז בהם חלפו לפחות 72 שעות, היתה עליה ברמת אנזים הסי. קיי שהספיקה לחזור לנורמה, ולכן גם כך העדר עליות אנזימיים אופיניים לאוטם חריף לא נותן לשלול קיומו של אוטם 'ישן' שהתרחש שלושה ימים קודם לכן?

3.         בתשובה לשאלת ההבהרה: 'האם ניתן לראות בכאבים בחזה מיום 31.1.97 (האשפוז הראשון - ע.ג.) כתחילת התפתחות של אוטם?'. אישרת בתשובה נושאת תאריך 13.8.00 (צ"ל 2002): כי 'אוטם שריר הלב יכול להתפתח בשלבים. כאבים בחזה יכולים להיות השלב הראשון של האוטם'.

            האם אפשרית ההשערה לפיה לפיה בצנטור התגלתה חסימה מלאה בעורק הכלילי הימני (סיכום מחלה 11.2.97), נעשה מילוי באמצעות מעקפים "המגנים" ולו חלקית על שריר הלב ומזערו את הנזק, ולכן נצפתה בבדיקת האקוקרדיוגפית (צ.ל אקוקרדוגרפית - ע.ר) מאוחר יותר, הפרעה תפקודית קלה בדופן תחתונה אחורית מה שיכול להסביר תמונה קלינית של התקף לב קל יחסית ( לא בהכרח חריף אלא ישן) עם עליות אנזימים מתונות שעד ליום האשפוז השני חזרו לערכים תקינים?

4.         בחוות דעתך ייחסת משקל למידת חריגות הארוע. תשומת לבך למידת השפעת הארוע מבחינה סוביקטיבית על תחושות התובע כמופיע בהודעה שניתנה לחוקר מטעם הביטוח הלאומי:

            '... אני קיבלתי זאת מאוד קשה, כל השיחה נמשכה כמחצית השעה. מהלך השיחה היה בטון קשה מצידו ובתגובה קשה מצידי והיו רגעים שבהם השיחה עלתה לטונים גבוהים ואשר לא היתה בעבר בשיחות כאלו או אחרות ביני ובין המנכ"ל... אני עזבתי את חדרו של מר קלמן יעקב בתחושה קשה והרגשה שנעשה לי עוול שלא מגיע לי... נסעתי הביתה, סיפרתי לאשתי מה קרה ועדין עם תחושה של עלבון כעס וכאב נפשי...'.