החלטה בתיק ע'מ 2551/12

מונח לפניי ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש קמא להאריך את מעצרו של העורר ב-12 ימים.

בימ"ש קמא התרשם כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את העורר לעבירות המיוחסות לו, היינו חברות בארגון עוין, קשירת קשר לחטוף חייל, והחזקת אמצעי לחימה. ביהמ"ש ציין כי העורר נחקר במסגרת חשיפת פרשה וכי חקירתו מחייבת את המשך מעצרו. ביהמ"ש ציין עוד כי יש להדק את הביקורת השיפוטית על רקע מניעת המפגש הקיימת בין העורר לבין סנגורו.

יצוין מיד כי לאור אותה מניעת מפגש, התקיים הדיון בפני בשני חלקים, כאשר תחילה שמעתי את הסנגור ובהמשך את העורר, שניהם בנפרד זה מזה.

בערר, הפנה הסנגור לדברי העורר שמסר כי הוכה על ידי הצבא בעת מעצרו. הסנגור ציין כי ביהמ"ש לא בדק את הנושא ולא הורה על פתיחת חקירה. הסנגור תהה האם מדובר בתקיפה ספונטנית או שמא במעשה מתוכן הקשור לחקירה. מכל מקום, טען הסנגור כי אורך החקירה עד כה ומניעת המפגש הצדיקה הארכת מעצר קצרה יותר, לשם הידוק הביקורת השיפוטית. הסנגור ביקש כי ביהמ"ש יבחן את אורך החקירות והאמצעים המופעלים במסגרתם. על רקע כל אלה, סבר הסנגור כי היה מקום לקצר את תקופת המעצר באופן משמעותי.

התביעה הצבאית התנגדה לערר. לדעתה, אין זה מתפקידם של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי לבדוק טענות בדבר מכות כאמור. התובע הפנה, על כן, את הסנגור להגשת תלונה במשטרה הצבאית החוקרת. התובע הדגיש כי מדובר בחשדות חמורים, כאשר החקירה נמצאת בראשיתה.

בהמשך שמעתי את דברי העורר אשר הסביר כי הוכה כשהוא היה בתוך הג'יפ לאחר מעצרו. העורר אף ציין כי כעת הוא מרגיש בסדר.

מבירור עליו הורתי הסתבר כי דיווח באשר לתלונתו של העורר כי הוכה בעת מעצרו הועבר למשרד המשפטים. לא מצאתי ראייה ואף לא רמז לכך שמכות אלה, אם אכן התרחשו, קשורות לחקירה. אף העורר לא קשר בין הדברים.

מהעבר השני, התרשמתי כי מדובר בפרשה בה נחקרים במקביל מספר חשודים עצורים (ראה ע"מ 2549/12, ו-2550/12). חקירה זו מחייבת ביצוע פעולות חקירה לא מעטות ולאור העובדה כי היא מצויה בתחילתה נראה כי לא היה מנוס מהארכת מעצר כאמור. מהראיות שהובאו בפניי עולה כי העורר קשור להתארגנות מסוכנת. הוא נחקר אומנם באופן אינטנסיבי, אך לא באופן אשר עשוי להצביע על רצף חקירה לא סביר או מניעת זכויות יסוד במידה העולה על הנדרש ועל הראוי.

סופם של דברים, כי על אף מניעת המפגש הקיימת, הגעתי למסקנה שהחלטת בימ"ש קמא סבירה בנסיבות העניין.

הערר נדחה על כן.

ניתנה היום, 4 בנובמבר 2012, י"ט בחשוון התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: מר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: