החלטה בתיק וע 635/05

המחלוקת בתיק זה בשלב זה היא בשאלה האם לעוררת קיים פטור מתשלום היטל ביוב בגין תחנת הרכבת בהרצליה ודינה כדין "רחוב", ואם כן, האם היא זכאית לפטור בגין כל חלקי התחנה או רק בגין חלקים ממנה.

מבוא

1.     ערעור זה הוגש על ידי העוררת על החלטת המשיבה מיום 20.02.05 לחייבה בהיטל ביוב בסכום של 644,072 ש"ח בגין שטח מבנה תחנת הרכבת החדשה בהרצליה (להלן: " הנכס"). בכתב הערעור, אשר הוגש על ידי העוררת נטען, בין היתר, כי במשך כל עשרות השנים בהן מסילות העוררת פרוסות בתחום המשיבה, לא חויבה העוררת בגין היטלי ביוב, וזאת מכוח היותן " רחוב" הפטור מהיטל זה. בכתב הערעור הועלו על ידי העוררת טענות נוספות ובניהן טענות ביחס לגודל השטח בו חוייבו על ידי המשיבה בהיטל, פגמים בדרישת התשלום אשר נשלחה לעוררת וכו'.

2.     בדיון קדם משפט, בהסכמת הצדדים, ניתנה החלטת הועדה לפיה יפוצל הדיון באופן שהוועדה תיתן בראש ובראשונה החלטה בשאלה האם לעוררת קיים פטור מתשלום היטל ביוב בגין הנכס, וכן את תחולתו ביחס למבנים המצויים בתחנת הרכבת וזאת לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

העובדות

3.     העוררת היא חברה ממשלתית, אשר מטרותיה על פי דין הינן להפעיל רכבות להסעת נוסעים ולשינוע מטענים, להקים, לפתח, לנהל, להחזיק ולהפעיל את רשת מסילות הברזל בישראל. עשרות שנים קיימת הייתה תחנת רכבת בהרצליה ובה מבנה תחנה ישן בשטח של כ- 159 מ"ר (כולל מרפסת) המשמש כיום (לאחר בניית התחנה החדשה) לצרכי תקשורת וכן קיימים בה מזה עשרות שנים, רציפים שביניהם עוברות מסילות ברזל.

4.     בראשית שנות התשעים יזמה המשיבה יחד עם חברת נתיבי איילון תכנית מתאר חדשה הר/1645א' שאושרה ביום 1.8.94 על ידי הועדה המחוזית לתכנון ובניה בתל אביב ואשר מטרותיה היו, בין היתר, לשנות יעוד הקרקע בתחום התכנית מקרקע חקלאית לשטח לתכנון מסדרון תחבורתי ולקבוע קווי בניה לדרך. התכנית התירה הקמת עד ארבע מסילות ברזל ותחנת רכבת בשטח המיועד לדרך. תכנית המתאר האמורה חייבה את העוררת להשקיע בתכנון ובהקמת תחנה חדשה מזרחית למסלול מסילות הברזל, דבר אשר היה כרוך בבניית מנהרה תת קרקעית לשם מעבר הנוסעים מהתחנה אל הרציפים ומשם לתחנה. 

5.     בשלהי שנת 2004 נסתיימה בניית התחנה החדשה בהרצליה במיקום שמצפון לתחנה הישנה. מבנה התחנה החדשה הינו מבנה מודרני והוא כולל, בין היתר, אולם כניסה נרחב ובו קופה לממכר כרטיסים, מעליות, מדרגות, חדרי שירותים, שטח המתנה, אולם נוסעים, מנהרה תת קרקעית למעבר. המנהרה מובילה לרציפים להעלאת נוסעים והורדתם, ביניהם קיימות מסילות ברזל. הרציפים בחלקם מקורים ובחלקם לא מקורים. למרות שתחנת הרכבת החדשה בהרצליה נפתחה לקהל הרחב באפריל 2004, העבודות בתחנה נמשכו גם לאחר מועד זה, ונסתיימו רק בסוף שנת 2004, כאשר עד למועד הגשת ערר זה, טרם חובר מבנה התחנה החדש לרשת הביוב.

6.     בחלוף כחצי שנה מפתיחת התחנה החדשה שלחה המשיבה לעוררת דרישה לתשלום היטל ביוב שהוצאה על ידי המשיבה ביום 9.12.04 ולפיה נדרשת העוררת לשלם למשיבה היטל בסכום של 250,583 ש"ח בגין שטח קרקע של 9,630 מ"ר ושטח בנין של 1,609 מ"ר. בשלב מאוחר יותר נמסרה לעוררת דרישת תשלום בגין שטח קרקע של 35,000 מ"ר במקום 9,630 מ"ר.

טענות העוררת

7.     לטענת העוררת כל השטחים, אשר יפורטו בהמשך ובגינם חוייבה על ידי העירייה הינם בגדר "רחוב" ולכן פטורים מהיטל ביוב. לטענת העוררת לשם הבנת המונח "רחוב" בסעיף 1 לחוק העזר להרצליה (ביוב) תשל"ד-1975 (להלן: " חוק העזר להרצליה" ו/או " חוק העזר") המגדיר נכס : " בנין או קרקע בתחום העירייה למעט רחוב", יש ללמוד בין היתר מתחום דיני הארנונה וזאת לאור ההפניה הברורה הקיימת בחוק הביוב אל דיני הארנונה, בכל הנוגע לבעל או מחזיק של נכס. ומשהפנה המחוקק בחקקו את חוק הביוב באופן מפורש לצורך הגדרת מונחים אלו אל דיני הארנונה, הרי היפנה באופן מפורש גם אל הגדרת המונח "רחוב" המצויה בסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: " פקודת העיריות"). הגדרת רחוב כוללת מסילת ברזל ומתקנים הקשורים אליה.

8.     בנוסף לטענות לעיל, טוענת העוררת, כי אין לחייבה בהיטל ביוב גם מהנימוק כי המדובר בשטח ציבורי המיועד לדרך בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה") והוראות תוכנית המתאר הר/1645א' (להלן: " תוכנית המתאר"). לטענת העוררת בסעיף 12(1) לתוכנית המתאר נקבע, כי בשטח המיועד לדרך יהיה מותר לסלול כבישים, מחלפים ומסילות ברזל ורציף תחנת רכבת, לפיכך לטענתה שטחי התחנה כמו שטח המנהרה הנם "רחוב" הפטורים מהיטלי פיתוח והיטל ביוב.

9.     המערערת טוענת כי הגדרת המונח רחוב בסעיף 269 לפקודת העיריות כוללת אף את המונח "דרך" כהגדרתו בחוק התכנון והבניה לפיו " דרך" — תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך".  מכאן טוענת המערערת ניתן ללמוד כי הגדרת רחוב לפי פקודת העיריות כוללת מסילת ברזל וכן מבני דרך לרבות מתקני דרך, הפטורים מתשלום היטל ביוב. כן מפנה העוררת להגדרתם של מבני דרך ומתקני דרך בחוק התכנון והבניה.

10.לשיטת העוררת, אף מההגדרה בפקודת הפרשנות ניתן לראות במסילות הברזל משום דרך או רחוב. שכן, אף בהתעלם מהגדרת מסילת ברזל, עדיין הנכסים נשוא הערר מהווים רחוב, שכן הוא מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו בהתאם להגדרת "רחוב" בפקודת הפרשנות.

11.העוררת מפרטת את עמדתה בהקשר לשטחים אשר המשיבה פרטה בהודעתה מיום 11.07.06. בהתייחס לסעיף 2.1 להודעת המשיבה טוענת העוררת, כי חוייבה בתשלום בגין 15,272 מ"ר המשמשים כחניונים וככביש גישה לתחנה, כאשר מעיון בתשריט המדידה ומהתמונות, אשר צורפו על ידה לסיכומיה, עולה כי חלק משטחים אלו מהווים "רחוב" הפטור מתשלום היטל ביוב גם על פי חוק העזר של העירייה. לטענת העוררת השטחים הבאים מהווים "רחוב" ועל כן פטורים מהיטל ביוב:

·        השטח המסומן בתשריט באות ח/4 בשטח של 2,741 מ"ר הנו כביש הכניסה לתחנה לרבות ככר.

·        השטח המסומן בתשריט באות ח/3 בשטח של 3,695 מ"ר משמש בחלקו התחתון כהמשך כביש הגישה לתחנה, וחלקו העליון כתחנת אוטובוסים ומוניות.