החלטה בתיק הפ 477/06 - פסקדין

בפני עתירה לדחייתה על הסף של תובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה.

התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי ההסכמים שבין בעלי הדין מיום 22.5.02 ומיום 4.6.03 שרירים וקיימים וכפועל יוצא זכאית היא ל-50% מניהול הפרוייקט וכן ל - 50% מן הכספים אשר יתקבלו כתמורה לפרויקט.

          עוד היא עותרת לפסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי היא בעלת זכויות היוצרים בכל הנוגע לאותם חלקים שנכתבו על ידה בהצעה אשר הוגשה על ידי בעלי הדין ממשרד הבטחון ולפיה זכתה הנתבעת בפרויקט.

          הנתבעת טרם הגישה כתב תשובה לתובענה והיא עותרת לסילוקה על הסף של התובענה ולחילופין, להעברתה לפסים של תובענה רגילה. לטענתה, עסקינן בתובענה כספית לקבלת 50% מהכנסות הפרויקט ולפיכך על התובעת להתכבד ולהגיש תביעה כספית ולשלם בגינה את האגרה המתאימה.

לשיטתה, אף התובעת עצמה טוענת כי הנתבעת כבר קיבלה את מלוא התמורה כתוצאה מן ההסכם, ולפיכך, אכיפת ההסכם אינה אקטואלית עוד וכל שנותר לתובעת הוא להגיש תובענה כספית בגין חלקה בתמורה כאשר זכותה לקבלת תמורה זו מוכחשת ע"י הנתבעות לאור הטענה בדבר ביטול ההסכם.

 הבקשה לא נתמכת בתצהיר. בסעיף 26 לבקשה טוענת הנתבעת כי חלקה המכריע של הבקשה מבוסס על טיעונים משפטיים ואילו העובדות הצריכות לה עולות מאליהן מהמרצת הפתיחה עצמה.

          אין חולק כי כאשר מוגשת תובענה לאכיפת הסכם ו/או למתן פסק הדין הצהרתי אשר יצהיר על תקפותו של ההסכם , יבחן בית המשפט את הנסיבות, ואם תנוח דעתו כי אכיפת ההסכם איננה אקטואלית עוד, אם מחמת ביצועו, המלא או המירבי , אם מחמת סיבות אחרות, יופנו בעלי הדין להגשת תובענה כספית לפיצוי בגין הנזקים וההפסדים הנטענים עקב ההפרה.

שעה שהנתבעת טוענת כי במקרה דנן אין טעם מעשי לאכיפת ההסכם, היה עליה לתמוך בקשתה זו בתצהיר בו יאמר בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי ההסכם בוצע כולו או במרביתו, ומשכך, ההליך הנכון הוא תובענה כספית.

לא כך נהגה הנתבעת.

הנתבעת לא תמכה כלל את בקשתה בתצהיר, ונסיבות ביצועו של ההסכם, אם אכן, עומעמו במכוון בבבקשה עצמה.

הנתבעת לא טוענת כלל כי ההסכם בוצע רובו ככולו וגרסתה בעניין מתחמקת באופן מתמיה, תוך שהיא מסתפקת בהפניית בית המשפט לגרסת התובעת ולציטוטים מתוך כתב התביעה עצמו בהם נטען כי הנתבעת כבר קיבלה את מלוא התמורה.

הנתבעת לא מביאה בפני בית המשפט את גרסתה היא לטיעון זה, האם נכון הוא, אם לאו, והשאלה נותרה מעורפלת וחסרת מענה.

יתרה מכך, משבמהלך הדיון ניתנה לנתבעת האפשרות להשלים את הטעון השלמה, ניתן לבית המשפט המענה לפיו התשובה לשאלה זו אינה ידועה. לא נותר לי אלא להפנות לפרוטוקול הדיון:

"עו"ד יואלי: הפרוייקט מבוצע והתמורה משולמת ... אם בית המשפט שואל אותי מהו החלק באחוזים המבטא את התמורה שכבר שולמה אני משיב שכרגע אינני יכול להשיב לשאלה זו".

          הנה כי כן, הבקשה לדחייה על הסף חסרה את התשתית העובדתית הצריכה לה.

          משהמבקשת מתחמקת מהצגת עמדה בכל הנוגע לשלב המעשי בו מצוי הפרויקט, דהיינו, אם הוא בשלביו ההתחלתיים, או שמא בוצע במרביתו, לא נותר לי אלא לקבל את עמדת ב"כ התובעת לפיה "הפרויקט עדיין בחיתוליו" ומשכך, לפרש את התובענה כתביעת אכיפה וכלשונה, דהיינו: עתירה למתן פסק דין אשר יצהיר כי התובעת זכאית, מכוח שני ההסכמים שנחתמו על ידי שני בעלי הדין לנהל ב - 50% את הפרויקט ואף לזכות ב-50% מפירותיו.

          אף אינני רואה מקום להורות על העברת התובענה לפסים של תובענה רגילה.

          עתירה למתן פסק דין אשר יצהיר על תקפות הסכם מתאימה לבירור בדרך של המרצת פתיחה ולא השתכנעתי כי בתיק זה על בית המשפט לשמוע ראיות מיוחדות.

          אף העתירה האחרונה, בה עותרת התובעת למתן צו שהוא יצהיר על זכות היוצרים שלה בחלק שנוסח על ידה בהצעה שהוגשה למשרד הבטחון, ראויה להתברר אף היא על דרך המרצת פתיחה.