החלטה בתיק הפ 1434/04 - פסקדין

1.       לפניי בקשה להתיר הגשתה של ראיה נוספת בתובענה נושא ה"פ 1434/04 (להלן: " התובענה"). הראיה הנוספת שצירופה מתבקש היא תיק בית המשפט בת"א 1180/03, ובמסגרתו בין היתר פסק הדין שניתן שם (כב' השופטת ר' לבהר-שרון).

          נושאה של התובענה שלפניי - בתמצית - הוא עתירתה של המבקשת, סימי ממאן, שהיא קטינה (להלן: "המבקשת"), להצהיר כי היא הבעלים של נכס מקרקעין בנתניה הידוע כגוש 8273 חלקה 195 תת חלקה 4 (להלן: "הנכס").

          אביה של המבקשת שרלו ממאן ז"ל (להלן: " המנוח") שהיה גם בעלה של המשיבה 3, אלגרה ממאן, שהיא אמה של המבקשת (להלן: "אלגרה"), הלך לעולמו ביום 18/12/99. אלגרה הגישה בקשה למתן צו ירושה, כאשר ילדיהם של בני הזוג, למעט המבקשת, חתמו על הודעת הסתלקות מן הירושה של המנוח לטובתה של האם. לטענת המבקשת, הושמט שמה מן הבקשה לצו ירושה במתכוון, שכן הכללתו הייתה דורשת אישור של בית המשפט לענייני משפחה, בהיותה קטינה. בהתאם הוצא צו ירושה שלפיו אלגרה הינה יורשתו היחידה של המנוח. המנוח נפטר ככל הנראה בין מועד עריכת חוזה לרכישת הנכס על ידו ועל ידי אלגרה, מכוחו נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין על שמם של בני הזוג. משהוצא צו הירושה כאמור, נרשם הנכס בבעלותה המלאה של אלגרה.

          אלגרה חתמה על חוזה למכירת הנכס לידי המשיב 2, יונתן יקובוביץ' (להלן: "יקובוביץ'" ו "חוזה המכר" לפי העניין), ויקובוביץ' מצדו פנה למשיב 1, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") בבקשה לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא. הלוואה כזו אמנם ניתנה לו על סמך חוזה המכר, ואלגרה - בהיותה רשומה כבעלים היחיד של הנכס - חתמה על כתב התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק. משלא שולמה ההלוואה, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל ובמסגרתם ביקש לממש את המשכון על הנכס.

          בשלב זה הגישה המבקשת את התובענה, ובה היא עותרת, כאמור, למתן הצהרה שלפיה היא בעלת הזכויות בנכס, ומשכך לא היה בכוחה של אלגרה למכור את הנכס ולשעבדו בלא הסכמת המבקשת. לגרסתה של המבקשת, בכוונת המנוח היה להותיר את מלוא הזכויות בנכס בידיה שלה, וככל הנראה מסיבה זו הוסתרה מהבקשה לצו ירושה. 

2.       הראיה  הנוספת  שהגשתה  נתבקשה  נועדה  לשם  הוכחת  "שיטת  פעולה" (Modus Operandi) מצדו של יקובוביץ', שכנטען בתובענה, נוהג להתקשר בחוזים למראית עין לרכישת נכסי מקרקעין עם בעלים במקרקעין המבקשים ליטול הלוואות בשוק האפור, וליטול הלוואות מובטחות במשכנתא, שנועדו למעשה להחזר הלוואות חוץ-בנקאיות של הבעלים.

          לאחר עיון בבקשה ובתגובות ומשוויתרה המבקשת על זכותה למתן תשובה לתגובות, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות. מעיון בחומר שצורף לתובענה וכן מעיון בעדותו של מר גיא ממאן, אחיה של המבקשת, עולה כי השאלה העומדת להכרעה בתובענה זו איננה שאלת תוקפו של חוזה המכר שבין אלגרה לבין יקובוביץ', שאלה הנדונה - כמסתבר - במסגרת תיק אחר בבית משפט זה. השאלה העיקרית העומדת להכרעה בענייננו היא: האם העובדה שאלגרה השמיטה את המבקשת מצו הירושה יש בה כדי להשליך על זכויותיו של הבנק בנכס אם לאו. לעניין זה טרונייתה העיקרית של המבקשת מכוונת למעשה כלפי אלגרה, אשר הייתה זו שהשמיטה את שמה של המבקשת מן הבקשה לצו ירושה - וליחסים שבין אלגרה לבין יקובוביץ' נודעת משמעות משנית בלבד בהקשר זה.

          משכך ומאחר שלא המבקשת היא שהתקשרה עם יקובוביץ' בחוזה למכירת הנכס, הרי אין כל רלוונטיות בתובענה שלפניי לשאלת "שיטת הפעולה" לכאורה של יקובוביץ'.

          משנחה דעתי כי דין הבקשה להידחות לגופה, אינני מוצאת לנכון לדון בהסתייגויות הפורמליות שהעלו הבנק ויקובוביץ', אם כי על פניו נראה כי יש ממש בטענותיהם, הן לעניין אי צירופו של תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה (ובכלל זה, בין היתר, בנוגע להליכים בבית המשפט העליון) וכן לעניין שימוש בפסק דין של בית משפט בהליך אזרחי כראיה בהליך אחר. אילו היו אלה המכשלות היחידות בדרכה של הבקשה, היה מקום להרחיב את הדיון בהן, אולם משלא זה המצב - אינני רואה טעם לדון בכך.

          הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא שאני דוחה את הבקשה להתיר את הגשת תיק בית המשפט בת"א 1180/03 כראיה בתובענה שלפניי.

          אין צו להוצאות בשלב זה, ואלה יובאו בחשבון בסופו של דיון.

ניתנה היום 23/10/2006 במעמד ב"כ הצדדים.