החלטה בתיק הפ 1270/03

א.         מהות הבקשה

זו בקשה לכוף על המשיבים בקנס ו/ או מאסר את קיומו של צו בית המשפט מיום 29.12.03, לפיו עליהם להפקיד את כל נכסי השותפות בידי המפרק.

ב.         עובדות רלבנטיות

בשנת 1992 הקימו המשיב 2 , מר ישראל מיטרני (להלן: "המנוח") והמבקש מיזם משותף שעסק ברכישת יהלומים בארה"ב ובישראל ומכירתם לאחר שעברו תהליכי עיבוד וליטוש (להלן: "השותפות").

באמצע שנת 1997 לקה מר מיטרני באירוע מוחי ונפטר בשנת 1998.

המשיבה 1 הינה היורשת החוקית היחידה של עיזבון המנוח.

בתיק זה מונה בהסכמה מפרק לשותפות בין המבקש לבין המנוח, כאשר המשיבים טוענים כי הינם שותפים בשותפות.

המשיבה 1 טענה כי השותפות נותרה חייבת למנוח סך של כחצי מיליון דולר, טענה אשר המבקש הכחיש.

ביום 29.12.03 הצדדים הגיעו להסכמה בבית המשפט (השופטת ה' גרסטל) לפיה יינתן צו לפירוק השותפות וימונה מפרק קבוע, רו"ח, שיקבל לידיו את כל נכסי השותפות, לרבות אלה שהופקדו בכספת בית המשפט.

הצדדים הגיעו להסכמה נוספת לפיה המפרק יכריע גם בשאלת הריבית, שבגינה הוגשה בקשה לביטול פסק בוררות בה.פ 1280/03, שהמרצת הפתיחה תימחק והאגרה תוחזר. 

בית המשפט אישר את הסכמת הצדדים, נתן לה תוקף של פסק דין ב- ה.פ 1270/03 והורה על מחיקת ה.פ 1280/03 והחזר האגרה.

המבקש טוען כי המשיבים מתעלמים מן הצו, ולמרות פניותיו הנשנות, נטלו לעצמם המשיבים נכסים של השותפות בטענה ל"עיכבון" בגין חוב (אשר המבקש טוען כי לא קיים), מכרו אותם ושלשלו את התמורה לכיסם תוך הימנעות מלהעביר את התמורה למפרק או להציג דו"ח על תמורת המכירה וגורלה.

מכאן הבקשה.

דיון

המבקשת הגישה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, הנסמכת על הצו מיום 29.12.03 אשר קיבל תוקף של פסק דין.

סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט קובע בזו הלשון:

              "(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

              (2) לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.

              (3) הטיל בית משפט מאסר לפי סעיף קטן (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.

              (4) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא את ענינו של אסיר לפי סעיף קטן (1) לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשראה צורך בכך ולא פחות מאחת לששה חודשים מיום תחילת המאסר.