החלטה בתיק הפ 1125/04

1.         ביסוד התובענה דנן, יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, עליו חתמו אזמראגדה סאלח שחתות, כמאל אבראהים אמטאנס, מארי אבראהים ח'מיס, היאם אבראהים אמטאנס אבו עלי, שהם או עזבונותיהם נמנים על המשיבים בתובענה.

ע"פ היפוי כח הנ"ל התחייבו החותמים הנ"ל ליתן במתנה וללא תמורה את חלקיהם בעזבון מורישם המנוח אבראהים מטאנס אבו עלי, בחלקה 74 גוש 18510 שהם 14/27 חלקים (להלן: "החלקה") לאחים שלהם: עלי אבראהים מטאנס אבו עלי, עורסאן אבראהים מטאנס אבו עלי, יוסרי אבראהים מטאנס אבו עלי ורבחי אבראהים מטאנס אבו עלי, שהוא המבקש בתובענה דנן (להלן: "המבקש").

2.         בתובענה זו עותר המבקש לבית המשפט לאכוף ביצוע ההתחייבות ע"פ יפוי הכח הנ"ל ולהצהיר עליו יחד עם שלושת אחיו כבעלים וזכאים להרשם כבעלים על חלקיהם של אלה שחתמו על יפוי הכח הנ"ל.

3.         היאם אבראהים מטאנס אבו עלי (המשיבה מס' 7), שהינה אחת מאלה שחתמו על היפוי כח הנ"ל היתה היחידה אשר התנגדה לתובענה; הגישה תשובה בכתב וגם התייצבה לישיבת קדם המשפט שקוימה בתיק ביום 19/12/04.

4.         המשיבה מס' 7, טענה בין היתר, לחוסר סמכות ענינית של בית משפט זה לדון בתובענה, בטענה כי התובענה הינה בין המבקש ל"קרובי משפחתו" או עזבונותיהם וכי עילתה של התובענה הינו סכסוך בתוך המשפחה, ומשכך, הרי שהסמכות מהבחינה הענינית לדון בתובענה הינה לבית המשפט לענייני משפחה.

5.         בקדם המשפט שכאמור התקיים בתיק ביום 19/12/04 חלק ב"כ המבקש על טענתו זו וביקש להגיש תגובה בכתב לטענה זו.

בתגובה בכתב טען ב"כ המבקש בעיקר כי המשיבה מס' 7, האח כמאל יחד עם האם וארבע האחיות נתנו במתנה וללא תמורה, את חלקיהם בחלקה לארבעת האחים, וביניהם המבקש וזאת ע"פ יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר שנחתם על ידם ולפיו מונה כמאל ג'בור ז"ל כבא כוחם ע"מ לבצע את העברת חלקיהם בחלקה הנ"ל ורישומם ע"ש ארבעת האחים בלשכת רישום המקרקעין.

לטענת ב"כ המבקש, רק פטירתו של הבא כח; המנוח כמאל ג'בור הביאה להגשת התביעה, זאת משום שקל יותר לפנות לבית המשפט בתביעה, מאשר לפנות לכ"א מהמשיבים (שהם החתומים ו/או יורשיהם) ולהחתימם על שטר מכר. מה עוד ויש להוציא קודם לכן צוי ירושה של אלה שנפטרו. לטענת ב"כ המבקש המדובר בתביעה טכנית גרידא, וכי בתובענה אין זכר לסכסוך משפחתי. ב"כ המבקש בוחן את כתב התשובה שהוגש מטעם המשיבה 7 ואת הטענות שהעלתה, וטוען כי התנגדותה של המשיבה מס' 7 לתביעה אינו נעוץ בסכסוך משפחתי אלא בניסיון לחזור בה מהמתנה.

6.         סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בסעיף 3 לחוק.

חשוב לעניננו סעיף 3 (א) לחוק הקובע:

"ענייני משפחה, לפי חוק זה יידונו בבית משפט לענייני משפחה"

המונח "ענייני משפחה" הוגדר בסעיף 1 לחוק כאחד מאלה:

" (1)     תביעה בעניני המעמד האישי כמשמעותם בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947 למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים.

(2)       תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שוויה אשר יהיה".

אם כן, ע"מ שתהיה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לדון בתובענה אזרחית, שאיננה בעניין מעניני המעמד האישי, יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים; האחד שהתובענה האזרחית תוגש ע"י אדם או עזבונו נגד בן משפחתו או עזבון של בן משפחתו. התנאי השני הינו שעילתה של אותה תובענה תהיה "סכסוך בתוך המשפחה".

בעניננו, אין מחלוקת כי התנאי הראשון מתקיים, זאת בשים לב להגדרת המונח "בן משפחתו" בסעיף 1 (2) (א) לחוק ובשים לב לכך שהמדובר בתביעה בין אח לאחים שלו ולעזבונותיהם.

המחלוקת בין הצדדים הינה בענין התנאי השני לפיו עילת התובענה הינה "סכסוך בתוך המשפחה". מונח זה הינו בעייתי משום שמטבע הדברים "סכסוך" כשלעצמו אינו יכול להוות עילת תביעה. מסיבה זו, פירשו בתי המשפט את המונח "עילתה סכסוך בתוך המשפחה", כך שהסכסוך קשור או נובע מיחסי משפחה.

כל תובענה שסיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה, תחשב כתובענה "שעילתה סכסוך במשפחה".

ברע"א 6558/99 חבס נגד חבס פ"ד נ"ד 4, 337, אליו הפנה ב"כ המבקש, התייחס הנשיא ברק בעמ' 343 לפסק הדין, לפירוש מונח זה בזו הלשון:

"הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי.  תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה. רק פירוש זה מגשים את התכלית המונחת ביסוד החוק".