החלטה בתיק ה.פ 519/07 - פסקדין

מבוא :

בפני בקשה לצירוף ראיה מקורית, שהעתק צילומי נאמן למקור שלה הוגש זה מכבר לתיק בית המשפט.

המשיבה 3 מתנגדת לבקשה מטעמים שפרטה בתגובתה.

המבקשים השיבו לתגובת המשיבה 3.

רקע :

עניינה של התובענה שבפני בטענת המבקשים, לפיה עומדות להם זכויות בחלקה 43 בגוש 3629 במושבה נחלת יהודה (להלן: " חלקה 43") וזאת מכוח עסקת חילופי קרקעות אשר נערכה בשנת 1960 עם המשיבה 3. על פי הנטען, במסגרת אותה עסקה, הועברה לידי המשיבה 3 חלקה 24 בגוש 3629 וזאת בתמורה לחלקה 43. בין יתר הראיות שצירפו המבקשים לתובענה נכלל העתק צילומי נאמן למקור ממסמך שנערך בשנת 1974 ואשר על פי הנטען מעיד על עסקת חילופי הקרקעות (הוא נספח לב' להמרצת הפתיחה).

בכתב התשובה שהגישה המשיבה 3 חלקה היא על טענות המבקשים כמפורט בתובענה וטענה, בין היתר, להתיישנות התביעה. עוד טענה המשיבה 3, באשר להעתק המסמך משנת 1974, כי הוא קטוע ובאיכות ירודה ביותר וכי הוא אינו מוכר לה ואינו מצוי בתיקיה.

בתיק התנהלו מספר קדמי משפט ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר שלפיו צומצמה יריעת התביעה. כמו כן הסכימו הצדדים לוותר על חקירת מצהירים ולהסתפק בהגשת סיכומים בכתב.

עם הגשת סיכומי הצדדים הסתבר כי המשיבה 3 מתנגדת לקבלת העתק המסמך כראיה, זאת באשר, לדידה, המדובר בעדות מפי השמועה וכן משום שמדובר בהעתק ולא במסמך המקורי. בתגובה, הגישו המבקשים סיכומי תשובה, שבמסגרתם טענו כי טענות המשיבה באשר להעתק המסמך הינן בגדר הרחבת חזית אסורה. בד בבד עם האמור, הגישה המשיבה 2 את סיכומיה, מהם עולה כי עלה בידיה לאתר את מקור המסמך משנת 1974 וכי זה יוצג בפני בית המשפט ככל שהמשיבה 3 תעמוד על טענותיה באשר למסמך הנ"ל.

על רקע האמור, באה בפני הבקשה דנן.

טענות הצדדים :

לטענת המבקשים, הבקשה מוגשת למען הזהירות, זאת משום שהעתק צילומי של המסמך הוגש לתיק ואילו משיבה 3 כלל לא התנגדה בכתב התשובה שלה להצגתו או לקבילותו ועל כן בידי המבקשים לבסס תביעתם על העתק המסמך. המבקשים מוסיפים, כי העובדה שעלה בידי משיבה 2 לאתר את המסמך המקורי היא הנותנת כי המסמך המקורי אכן לא היה בידי המבקשים או מי מהם עד למועד זה.

לטענת המשיבה 3, בקשה זו, מן הראוי, כי תוגש, אם בכלל, על ידי המשיבה 2. זאת ועוד, הבקשה הוגשה ללא תצהיר אשר ינמק את הסיבה שהובילה למחדל שבגינו לא צורפה אותה ראיה לכתב הטענות של המבקשים אשר הוגש לפני למעלה משנה ו/או מדוע לא צורפה לכתב הטענות של המשיבה 2, אשר הוגש לפני למעלה מחמישה חודשים. עוד נטען, כי חמורה העובדה כי כיום, לאחר גיבוש ההסדר הדיוני שלפיו לא ינוהל הליך הוכחות ולאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם בתיק, נזכרים המבקשים להגיש את הבקשה דנן וכן כי המדובר בניסיון פסול ל"הגנבת" ראיה לסיכומים, שאין להעתר לו.    

בתשובתם לתגובת המשיבה 3 טוענים המבקשים, כי בקשתם אינה משנה כהוא זה מההסדר הדיוני אשר הושג בין הצדדים וכי הבקשה הוגשה הואיל ועל פי כלל הראיה הטובה ביותר יש להגיש לבית המשפט, ככל הניתן, ראיה מקורית. עוד טוענים המבקשים, באשר לאי צירוף תצהיר, כי ברור מאליו שאם מקור המסמך מצוי בידי משיבה 2, אשר לא גילתה אותו קודם לכן, כמפורט בסיכומיה, כי אז המסמך המקורי לא יכול היה להימצא בידי המבקשים. עוד טוענים הם, כי מיד משהתברר להם כי עלה בידי המשיבה 2 לאתר את מקור המסמך משנת 1974, הרי שקמה למבקשים החובה לפנות ולבקש את הצגת מקור המסמך לבית המשפט.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, מצאתי להעתר לבקשה ונימוקי המבקשים לעניין זה מקובלים עלי.

אוסיף, כי אף שמצויים אנו בשלב הגשת הסיכומים, הרי שמדובר בראיה אשר לכאורה מסייעת למבקשים וסביר כי אם היתה ברשותם היו טורחים להגישה קודם לכן. זאת ועוד, עסקינן בראיה שצירופה נחוץ לצורך בירור הפלוגתאות בתיק שבפני ומשכך החיוב שבקבלתה עולה על השלילה שבסטייה מסדרי הדין התקינים. זאת, על אחת כמה וכמה משעסקינן בראיה המוכרת למשיבים, שהרי העתק צילומי נאמן למקור שלה הוגש זה מכבר לתיק בית המשפט.

סיכומם של דברים :

הבקשה מתקבלת.