החלטה בתיק בשא015401/05

א.        זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני לאסור על המשיבים 1 עד 7, או מי מטעמם, לערוך תערוכה במרכז הירידים בת"א, שעניינה כלי בית, מתנות וטקסטיל, וזאת בתקופה של 30 לפני, 30 יום אחרי קיום תערוכת "כלים נאים - התערוכה לכלי בית, מתנות וטקסטיל", המאורגנת ע"י המבקשת, בין התאריכים 22.8.2005 עד 24.8.2005, או בתקופה אחרת בהתאם להחלטת ביהמ"ש.

כן מתבקש ביהמ"ש להורות למשיבים, או מי מטעמם, להימנע להתקשר בצורה כלשהי עם ספקים בקשר לתערוכה, וכן לא לעשות שימוש ברשימת הלקוחות של תערוכת המבקשת.

הבקשה הוגשה במעמד צד אחד. ביהמ"ש ביקש את תגובות המשיבים, ולאחר שהגיעו תגובות המשיבים ותשובת המבקשת, הורתה כב' השופטת רובינשטיין ביום 20.7.2005 לקבוע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים.

בשים לב למועד שהמשיבים מתכוונים לערוך את תערוכתם, 15.8.2005 - 17.8.2005,ולעובדה שטרם הספיקו להכין את ההזמנות, ראיתי לקיים הדיון בדחיפות ביום 26.7.2005.

הבקשה מושתתת על העילות הבאות:

1.         גניבת עין - הדמיון בין התערוכות יוצר חשש להטעיית הלקוחות.

2.         עשיית עושר ולא במשפט.

3.         פגיעה במוניטין של המבקשת ושימוש ברשימת הלקוחות שהמבקשת אספה בדי עמל.

ב.         עיסוקה של המבקשת בעריכת תערוכות אותן היא עורכת בגני התערוכה בת"א מזה מספר שנים. המשיבים הינם יבואנים אשר השתתפו כלקוחות המבקשת בתערוכות קודמות. היא הזמינה את הביתנים במרכז הירידים מזה זמן רב, ושריינה את התאריכים בין ה- 22.8.2005 ל- 24.8.2005, ועריכת תערוכה שבוע לפני כן יש בה כדי לבלבל את הציבור ולפגוע במבקשת שכבר רכשה מוניטין בתחום עריכת התערוכות.

עריכת התערוכות בסמיכות יש בה משום תחרות בלתי הוגנת ויש בה כדי להטעות את הצרכנים, דהיינו בעלי החנויות, אשר מוזמנים לתערוכה.

ג.         טענות המשיבים - המשיבים טוענים כי לבקשה אין עגינה משפטית, וכל מטרתה היא למנוע מהמשיבים, שהם יבואנים, להציג את המוצרים המיובאים ללקוחותיהם. זאת ועוד, בעל דין נחוץ לא צורף לבקשה, ובעל הדין הוא מרכז הירידים בת"א, שכן עימו ערכו המשיבים חוזה לשכירת ביתן אחד בלבד.

רק מטעם אחרון זה ראוי למחוק את הבקשה.

המבקשת, במסווה של טענות משפטיות ועובדות לא מדוייקות, מנסה למנוע תחרות לגיטימית ולמנוע את זכותם של המשיבים להציג את מרכולתם בפני לקוחותיהם. אין ממש בטענה של נטילת רשימת לקוחות מהמבקשת, שכן היא זו שמקבלת את פרטי בעלי החנויות המוזמנים לתערוכה מהיבואנים.

הטענה של גניבת עין, שכביכול עריכת תערוכה בסמוך לתערוכת המבקשת יש בה כדי להטעות הלקוחות - אף היא איננה נכונה, בלשון המעטה.

אינני רואה לחזור פרטי טענות הצדדים, שהרי הם כתובים וערוכים בכרכים עבי כרס, תוך צירוף נספחים רבים.

אתייחס לעיקרי הדברים, וזאת בשל ההכרח ליתן ההחלטה בהקדם, שכן המשיבים טרם הוציאו את ההזמנות, על אף שלא ניתן צו מניעה ארעי, נוהגים הם בזהירות וממתינים להחלטה.

ד.          דיון

בבוא ביהמ"ש לשקול מתן סעד זמני, עליו להביא בחשבון בראש ובראשונה מה הם סיכויי התובענה העיקרית, ואם אכן קיים סיכוי להצלחת המבקשת בתובענה, יש לשקול את מאזן הנוחות. בענייננו, השיקול המכריע הוא סיכויי המבקשת בתובענה.