החלטה בתיק בשא 9935/06

רקע

ביום 10.11.03 התקשרה המבקשת עם משיבה 1 (להלן "קרדו") חברה זרה שהתאגדה בפילדלפיה ועוסקת בפיתוח ויצור אוזניה אלחוטית לטלפונים ניידים, בהסכם הפצה, לפיו תשווק המבקשת את מוצריה של קרדו (להלן: "ההסכם").

ביום 21.3.06 הודיעה קרדו למבקשת על ביטול ההסכם מחמת הפרתו היסודית.

המבקשת דחתה את טענות קרדו בדבר הפרת ההסכם ולא השלימה עם ההודעה על ביטול ההסכם. בסמוך התנהל בין הצדדים משא ומתן בניסיון ליישב את המחלוקות ביניהם, ללא הועיל. 

בבבקשה שלפני עותרת המבקשת לסעדים זמניים עד להכרעה בסכסוך בהליך של בוררות שטרם החל, כדלהלן:

א.      לאסור על המשיבות לקיים כל קשר מכל מין וסוג שהוא עם כל לקוח של המבקשת ו/או כל גורם שהיה בקשר עם המבקשת בנוגע למוצרים נשוא ההסכם.

ב.      ככל שיצרו המשיבות קשר כאמור, להורות להן לנתקו לאלתר ולהעביר את ההתקשרות למבקשת.

ג.        להודיע למבקשת על כל פניה מצד גורם כלשהו אשר הגיע ו/או יגיע אל המשיבות כתוצאה מכל פעולה שנעשתה על ידי המבקשת בהתאם להסכם.

ד.      להמשיך ולספק למבקשת את מוצרי קרדו בהתאם להזמנות שיועברו אליה מעת לעת על ידי המבקשת וכן דוגמאות של מוצרים, סיוע טכני, מסמכים ותאריכי שילוח בהתאם להוראות ההסכם.

דיון

א.      לטענת המבקשת, בהתאם לסעיף 4.8 להסכם רשאית היא במקרה של סיום ההסכם שלא בנסיבות של הפרה יסודית מטעמה להמשיך ולשווק מוצרי קרדו ל "SYGNET ACCOUNTS" לקוחות איתם יצרה קשר לשיווק מוצרי קרדו, באופן בלעדי למשך תקופה של 24 חודש לאחר מועד ההודעה על סיום ההתקשרות.

לטענת קרדו, משבוטל ההסכם בעקבות הפרתו היסודית על ידי המבקשת ובהתאם להוראות סעיף 4.8 להסכם אין המבקשת זכאית להמשיך ולשווק את מוצרי קרדו ללקוחותיה.

בדיון מיום 22.5.06 הסכימו הצדדים שבית המשפט לא יידרש להכריע בשאלת הפרת ההסכם. משאין מחלוקת אודות תוקפו של סעיף 4.8 להסכם ולנוכח הסכמת הצדדים כאמור, נקודת המוצא היא שלכאורה לא הפרה המבקשת את ההסכם בהפרה יסודית.

מהאמור בסעיף 4.8 להסכם נמצא שזכותה של המבקשת להמשיך ולשווק לגופים אתם יצרה קשר בתקופת ההתקשרות עם קרדו את מוצרי קרדו, פוקעת רק במקרה בו הפרה את ההסכם בהפרה יסודית. משנקודת המוצא היא שלכאורה לא הפרה המבקשת את ההסכם בהפרה יסודית אין לשלול ממנה את הזכות להמשיך ולשווק את מוצרי קרדו לגופים עמם התקשרה בקשר למוצרי קרדו עובר להודעת קרדו  על סיום ההתקשרות, לתקופה נוספת של 24 חודש.

ב.      לטענת קרדו, על פי הוראות סעיף 11.1 להסכם אמור היה יו"ר לשכת עורכי הדין למנות בורר לדון בסכסוך. משלא עשתה כן המבקשת ולא החלה הבוררות אין היא זכאית לסעד זמני.  

לטענת המבקשת, פנתה אל המשיבה בהודעה על רצונה לברר את הסכסוך בדרך של בוררות על פי סעיף 11 להסכם ואף הציע למנות בורר מוסכם. בכך יש לראות הודעה כנדרש בסעיף 16 (ב) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968.

סעיף 16 (ב) לחוק הבוררות , קובע:

"בקשה למתן סעד לפי סעיף זה יכול שתוגש על ידי בעל-דין או על ידי הבורר; לא נתמנה עדיין בורר, רשאי בעל-דין להגיש את הבקשה לאחר שנתן לבעל-הדין האחר הודעה כאמור בסעיף 8(ב)."

ביום 23.4.06 פנתה המבקשת אל המשיבה והודיעה לה על רצונה לברר את הסכסוך בהליך של בוררות על פי הוראות סעיף 11 להסכם ואף הציעה להגיע להסכמה אודות זהותו של הבורר. ביום 26.4.06 הסכימה המשיבה לנסות ולהגיע להסכמה בדבר זהותו של הבורר (נספח טז). בכך יש כדי ללמד שהצדדים הסכימו על אפשרות לבירור הסכסוך בדרך של מינוי בורר מוסכם מטעמם ולא בדרך של מינוי על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין כקבוע בסעיף 11.1 להסכם.

בכך יש כדי לקיים את דרישת סעיף 16 (ב) לחוק הבוררות ולהקים למבקשת זכות להגיש בקשה לסעד זמני עד לבירור הסכסוך בבוררות.

ג.        אכן, יחסי אמון המאפיינים התקשרויות שבין יצרן למפיץ מעוררים קושי באכיפתם, ולא אחת מצא בית המשפט שאין לאכוף הסכמים מסוג זה. אלא, שבענייננו הסכימו הצדדים מראש שלמרות הפסקת ההתקשרות ביניהם תוכל המבקשת להמשיך ולשווק את מוצרי קרדו למשך תקופה של 24 חודש לאחר הפסקת ההתקשרות. בכך גילו דעתם הצדדים להסכם שלמרות אופייה של ההתקשרות ביניהם מסכימים הם להמשיך את פעילותם המשותפת גם לאחר הפסקת ההתקשרות. לפיכך, יש ליתן תוקף להסכמה זו.