החלטה בתיק בשא 9179/07

א.         המבקשים עותרים לעיון חוזר בהחלטתי הקודמת (בש"א 5594/07) מיום 3.5.07, שניתנה בכל הנוגע למסמכים שאמורים להישלח למומחים הרפואיים שנתמנו בתחום הנפשי לגבי התובעים מס' 1 ומס' 3. 

לגבי חלק מן המסמכים קבעתי שאין להמציא את המסמכים למומחים הרפואיים אלא יש להמציא למומחים את כרטיס הטיפולים האותנטי או את פלטי המחשב, וכן תרשומות שנעשו על ידי עורכי המסמכים.

ב.         אלה המסמכים בהם עסקינן:

1.         מכתב העובד הסוציאלי הקליני מר אליעזר פלד מיום 29.11.05, שעניינו טיפול בתובע מס' 1 ובני משפחתו (עמ' 4 של ההחלטה בבש"א 5594/07, פיסקה 5).

2.         סיכום טיפול זמני של העובד הסוציאלי הקליני מר אליעזר פלד מיום 28.8.06 (עמ' 6 של ההחלטה, פיסקה 8).

3.         מסמך העובד הסוציאלי מר אבי אלנקוה מיום 27.2.07 (עמ' 7 של ההחלטה פיסקה 10). ציינתי לגבי מסמך זה שראוי להמציא את הרישומים האותנטיים שנעשו על ידי מר אלנקוה בפגישותיו, בתרשומות, כרטיסים או פלטי מחשב.

4.         מסמך העובד הסוציאלי הקליני מר אליעזר פלד והפסיכיאטר ד"ר ח. רינסקי, מיום 10.4.06 (עמ' 8 של ההחלטה, פיסקה 6.

5.         מכתב הפסיכיאטר ד"ר ח. רינסקי מיום 19.3.07 (עמ' 9 של ההחלטה פיסקה 9).

ג.          כותב ב"כ המבקשים בבקשתו הנוכחית כי פנה לעורכי המסמכים במטרה לקבל מהם את עותקי התרשומות, כרטיס הטיפולים האותנטי או פלטי המחשב, אך מסתבר שאלה אינם קיימים.

על יסוד תשובותיהם של עורכי המסמכים כותב ב"כ המבקשים שאין בידי עורכי המסמכים כרטיס טיפולים או פלטי מחשב כמשמעותם המילולית הואיל ואלה נערכו כסיכומים תקופתיים.

לטענתו, גם אם יש במסמכים אלה קורטוב חיווי דיעה חזקה על המומחה הרפואי שיידע למיין את החמר שלפניו.

מוסיף ב"כ המבקשים שהמסמכים בהם מדובר נעשו כסיכומי טיפול שהועברו לבית-החולים אלי"ן עפ"י  דרישת בית החולים, וכן למטפלים השונים.

טוען ב"כ המבקשים ששלושת עורכי הדו"חות מטפלים בתובעים משך תקופה ארוכה, ולכן אין לפסול העברת מסמכים כה חשובים לידי המומחים הרפואיים שיעבירו מסמכים אלה תחת שבט ביקורתם.

מניעת האפשרות כי התובעים יציגו מסמכים אלה למומחים (נוכח העדר הרישומים כפי שנדרשים על ידי בית המשפט) עלולה להביא לקיפוח המבקשים.

לחלופין, מציע ב"כ המבקשים שבית המשפט יאפשר למומחים הרפואיים להיפגש עם שלושת המטפלים: מר פלד, מר אלנקוה, וד"ר רינסקי.

ב"כ המבקשים גם מפנה לאמור ע"י כב' השופט א. ריבלין בספרו "תאונת הדרכים", מהדורה שלישית, עמ' 574, המציין שאין לאסור על מומחה בתחום הנפשי לשוחח עם אנשים העשויים לתת למומחה מידע מועיל על הנבדק, וזאת כדי שתוצג התמונה השלמה בפני המומחים הרפואיים.

ד.         בתגובתו כותב ב"כ הנתבעת שאין להמציא מסמכים אלה למומחים, ואין לאפשר מפגש בין המומחים לבין המטפלים. מדובר במסמכים פסולים הכוללים מימצאים ומסקנות ובאופן מעשי הינם בגדר חוות דעת "מטעם" ואין להמציאם למומחים, ואין נימוק ממשי המצדיק דיון חוזר בהחלטה.

עמדת ב"כ הנתבעת היא שהטענה בדבר גריסת הרישומים והמסמכים הרפואיים שנעשו זה לא מכבר תמוהה, טעונה בירור ומנוגדת להוראות הדין המחייבות שמירת תיקים ומסמכים רפואיים למשך שנים.

אין לסטות מהוראות החוק והתקנות ואין הצדקה להכשיר מסמכים שמלכתחילה אסורים להמצאה לעיונם של המומחים הרפואיים, הואיל והדבר עלול לגרום להפרת האיזון בין הצדדים לדיון, ותפגע באורח קשה בזכויותיה של הנתבעת.