החלטה בתיק בשא 8915/04 - פסקדין

1.         בפני בקשת המבקשת למחוק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. טענה מקדמית זו העלתה המבקשת בכתב הגנתה וכן הגישהבקשה זו מכיוון שהתובע לא צירף לכתב התביעה מסמכים מהותיים, מאחר והתובע לא מילא אחר תנאי הפוליסה ומאחר והתובע לא נקב בסכום הפיצוי עפ"י הפוליסה ולא שילם אגרה כנדרש. המשיב (התובע בתיק העקרי הגיש תביעה לתגמולי ביטוח כנגד הנתבעת לתגמולי הביטוח, בתאריך ה- 31/12/2003. האירוע שבגינו הגיש התובע את התביעה אירע לטענתו בתאריך ה- 19/12/2000.

טענות הצדדים:

2.         המבקשת טוענת שמאחר ועילת התביעה היא פוליסת ביטוח לתאונות אישיות ומאחר וחלפו יותר מ- 3 שנים בין האירוע נשוא התביעה ובין הגשת כתב התביעה, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. המשיב טוען שלאור שביתת בתי המשפט, שנמשכה עד סוף דצמבר 1993, חל סעיף 17 לחוק ההתיישנות, סעיף אשר מתיר לו להגיש את תביעתו במשך שנה החל מהיום שחזר ונפתח ביהמ"ש. לחילופין מבקש המשיב שביהמ"ש לא יכלול במניין תקופת מרוץ ההתיישנות את התקופה בה היה ביהמ"ש בשביתה, המשיב מציין שמרוץ ההתיישנות הסתיים בתקופת השביתה ומדגיש שמדובר בשביתה ארוכה מאוד.

3.         למרות שבכתב ההגנה מציינת המבקשת שהתביעה הוגשה בתאריך ה- 31/12/2003, בסיכומיה היא טוענת שמאחר והמשיב שילם את אגרת ביהמ"ש רק בתאריך ה- 12/1/2004, כ- 7 ימים לאחר שהסתיימה השביתה, יש לראות את התביעה כאילו הוגשה ונפתחה בתאריך ה- 12/1/2004. לטענתה, משיב אינו יכול להסתמך על סעיף 17 לחוק ההתיישנות מאחר ותקופת השביתה איננה בבחינת "סגירת בית המשפט". עוד לטענתה מאחר והמשיב לא פעל בהתאם לתקנה 7 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי הדין בתקופת שביתה ההשבתה של עובדים), התשמ"א-1981 ולא שלח את תביעתו באמצעות דואר רשום, מה עוד שהמשיב לא פנה לביהמ"ש ביום בו הסתיימה התביעה, על מנת לוודא שהתביעה אכן הוגשה ולשלם את האגרה, אלא המתין 7 ימים, יש לקבוע שתביעתו התיישנה.

4.         המשיב טוען שבתאריך 27/11/2003 הוא שלח בדואר לביהמ"ש את כל החומר הדרוש לפתיחת התיק, לרבות המחאה פתוחה לצורך תשלום האגרה. התיק נפתח בתאריך  31/12/2003 אך ורק על סמך החומר שהוא שלח לביהמ"ש בדואר, מוסיף וטוען שלאחר שביום 12/1/2004 התקשרו אליו מביהמ"ש והודיעו לו שנפלה טעות בהמחאה שרשם לצורך תשלום האגרה, הוא הלך לביהמ"ש והחליף את ההמחאה הפגומה בהמחאה אחרת.

לחילופין טוען המשיב שבהסתמך על הפוליסה שהנתבעת צירפה לסיכומיה, ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות בשנה.

5.         המבקשת הגישה בקשה נוספת בתיק זה והיא להוצאת הסיכומים של המשיב ולחילופין להוצאת התצהיר שהוגש עם הסיכומים ונימקה בקשתה בכך שהמשיב טען בסיכומיו טענות חדשות שלא נטענו בכתבי הטענות הקודמים ואף צירף לסיכומיו תצהיר ללא שביקש רשות לכך. המשיב הגיב לבקשה וטען שהוא לא הגיש בקשה לצרף תצהיר על מנת שלא לסבך את ההליכים, מה  עוד שהוא חשב שביהמ"ש ייתן דעתו לתצהיר ולעובדה שהוא צורף ללא בקשה במסגרת החלטתו בבש"א. לעניין הטענה שלא הוזכרה בכתבי הטענות הקודמים טוען המשיב שלא מדובר בטענה חדשה, מה עוד שמדובר בטענה שנובעת ממסמך שהמבקשת צירפה לסיכומיה.

דיון

6.         הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה תינתן החלטה בבקשה להוצאת הסיכומים או הוצאת התצהיר, על סמך הבקשה והתגובה בלבד ומבלי שיתקיים דיון בעניין.

המסגרת הנורמטיבית

7.         התביעה עסקינן היא תביעה לתגמולי ביטוח, המסתמכת על פוליסת ביטוח לתאונות אישיות.  סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981, קובע את תקופת ההתיישנות של תביעות לתגמולי ביטוח:

"31. התיישנות

תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".  

סעיף 17 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, מאריך את מרוץ ההתיישנות במקרים בהם ביהמ"ש סגור בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות וכתוצאה מכך נבצר מהתובע להגיש את תביעתו:

"17. סגירת בית משפט

נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט".

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי הדין בתקופת שביתה ההשבתה של עובדים), התשמ"א-1981 (להלן התקנות), מאריכה, בין היתר, את תקופת ההתיישנות במקרה בו יש שביתה בביהמ"ש:

"5. הארכת מועדים

תקופה שתקנות אלה חלות עליה לא תובא במנין הימים לגבי חישוב מועד או זמן לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג שנקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט, בהחלטת הרשם או בהחלטת ראש ההוצאה לפועל".

תקנה 7 לתקנות קובעת שבזמן שביתה ניתן להגיש מסמכים לביהמ"ש ע"י משלוח בדואר רשום ושרואים את מועד מסירת המסמכים לדואר כמועד ההגשה: