החלטה בתיק בשא 8879/04

הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד ארבעה נתבעים בגין ערבותם לחייבת העיקרית, נגדה ניתן פסק - דין.

לכתב - התביעה צורפו כתבי - התחייבות וערבותם להחזרת הלוואות בחתימת הנתבעים: צילום כתב - התביעה שהוגש נגד החייבת העיקרית, וכן פסה"ד שניתן נגדה; אישור על מיצוי הליכים מלישכת הוצל"פ; דפי החשבון המראים את יתרת- ההלוואות הבלתי מסולקות, וכן אישור על גובה הריבית.

ביום 10.2.05 ניתן פסק - דין נגד הנתבעים 3,4 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמם.

הנתבעים 1,2 הגישו בקשת רשות להגן הנתמכת בתצהיר משותף.

בתצהיר התומך בבקשה טוענים המבקשים כי הם פטורים מערבותם עקב מחדלי המשיב אשר גרם לפקיעת הערובה שעמדה לזכותם, ולא פעל למימושה.

לטענתם, ניתנה ערבותם לחייבת העיקרית בהתבסס על כך שלמשיב היתה בטוחה - קרן השתלמות של הלווה בבנק יהב שעמדה על כ - 60,000 ש"ח. הבנק נהג לתת הלוואות גישור לחייבים שונים כנגד אישור מבנק יהב כי הם בעלי כספים בקרן השתלמות בת ותק של יותר משנתיים.

עת חתמו המבקשים על ערבותם היה ברור להם שקרן ההשתלמות של החייבת מיועדת לפרעון ההלוואה, ועם מימושה לא יוותר כל חוב למשיב.

המבקשים טוענים כי המשיב לא הודיע להם שהחייבת אינה עומדת בפרעון חובותיה; כי לא עידכן אותם על הגשת התביעה נגדה, וכי לו ידעו כי אלה פני הדברים, היו גורמים לכך שהחייבת תפרע את חובותיה לבנק.

בחקירתם הנגדית של המבקשים התברר כי הבנק שיגר להם התראות ויידע אותם כי הלווה אינה עומדת בפרעון חובותיה.

המבקש 1 אישר כי בחודש 4/02 גר ברח' הנדיב 14 פרדס חנה, וכי הוא מתגורר בכתובת זו משנת 1992.

מוצג מש/1 הינו דרישה לתשלום חוב שנשלחה למבקש לכתובתו בדואר רשום, אך לטענתו - לא קיבל את המכתב. מוצג מש/2 הינו התראה לחייבת העיקרית, שהעתק ממנה נשלח למבקש בכתובתו. לטענתו לא קיבל גם מכתב זה למרות שהוא שנשלח בדואר רשום. ולבסוף הוצג למבקש טופס "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן" (מש/3), מיום 9.7.98 והוא אישר כי חתם על מסמך זה. כמו כן אישר את חתימתו בתחתית הטופס: "מאשר שקיבלתי העתק מטופס זה". מוצג מש/3 וכתב - הערבות נחתמו ע"י המבקש באותו יום - 9.7.98.

סעיף 6 למוצג מש/3 קובע כי "מספרם של כלל הערבים (מוגן, יחיד ואחר) להבטחת חבויותיו של החייב עפ"י כתב - ההתחייבות הוא 1 וחלקו היחסי בחוב הינו 100".

המבקש אמר בעדותו כי שירת במג"ב יחד עם החייבת העיקרית, אורית דרימר, וכי היו חברים לעבודה.

המבקשת 2 אמרה בעדותה כי בחודש 4/02 התגוררה בגבעת עוז. הוצג לה מכתב דרישה לתשלום חוב מיום 21.4.02 (מש/4) אשר נשלח לכתובתה בדואר רשום, וכן מכתב דרישה לחייבת העיקרית, שהעתקו נשלח למבקשת (מש/5), והיא טענה שלא קיבלה את שני המכתבים.

אין מחלוקת שהמבקשים חתמו על כתבי - התחייבות וערבות להחזרת הלוואות שנטלה אורית דרימר, חברתם לעבודה, ובד בבד חתמו על טופס "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן", המצורף כנספח לכתב - הערבות.

למבקשים נשלחו מכתבי - התראה אך הם לא השיבו לפניות הבנק. משניתן פס"ד נגד החייבת העיקרית, וניתן ע"י ראש הוצל"פ אישור על מיצוי הליכים כנגדה, הוכשרה הקרקע להגשת תביעה כנגד הערבים.

כתבי - הערבות עליהם חתמו המבקשים מדברים בעד עצמם, והערבויות לא היו מותנות בקיומה של קרן השתלמות זו או אחרת.

המבקשים חתמו על הערבות מרצונם החופשי מתוך הבנה גמורה למהות חתימתם, ומתוך רצונם לעזור לחייבת העיקרית עמה שירתו במשטרה.

נוסחו של כתב - הערבות ושל "טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן" ברור, ואין בו כל התנייה של הערבות ו/או כל הסתייגות מתנאיה. המבקשים לא היתנו את ערבותם בכל תנאי שהוא, וגם לא צרפו בדל ראייה להתנייה כלשהיא.