החלטה בתיק בשא 870/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של  הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בש"א 1982/05), בה נדחתה בקשה לביזיון בית משפט שהגישה המבקשת, בטענה שהמשיבה מפרה את פסק דינו של בית הדין האזורי אשר הורה על ביטול פיטוריה, ואת פסק הדין בערעור מיום 21.3.05, אשר נתן תוקף להתחייבות המשיבה להעסיק את המבקשת "בתנאים דומים לאלו בהם הועסקה טרם פוטרה".

2.      ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה ביום 8.9.2005. המבקשת הגישה בקשה לעיון מחדש, אשר נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 19.9.2005. המבקשת ניסתה להגיש בקשת רשות ערעור ביום 10.10.2005, ובהחלטה מיום 11.10.2005 נקבע כי כיון שהמבקשת מערערת על ההחלטה מיום 8.9.2005 הבקשה הוגשה באיחור. בקשה זו נשלחה למבקשת באיחור, ונתקבלה אצל המבקשת רק ביום 2.11.2005. בקשה להארכת מועד הוגשה ביום 3.11.2005.

3.      העובדות הרלבנטיות לבקשה יפורטו להלן:

3.1.   ביום 14.10.2004 ניתן פסק דין בתיק עב 1495/98 על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, המורה להשיב את המבקשת לעבודתה אצל המשיבה.

3.2.   הן המבקשת והן המשיבה ערערו על פסק הדין. ביום 21.3.2005 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בו נקבע כי

"אנו רושמים בפנינו כי המועצה מתחייבת להעסיק את הגב' ביתאן בתנאים דומים לאלו בהם הועסקה בטרם פוטרה. אנו רושמים בפנינו את הצהרת הצדדים לפיה הם ימשיכו לשתף פעולה בתום לב וברצון טוב".

3.3.   ביום 23.6.2005 הגישה המבקשת לבית הדין הארצי בקשה להחזרת התיק לבית הדין הארצי לביטול פסק הדין ו/או לדיון חוזר. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 13.7.2005.

3.4.   ביום 9.8.2005 הגישה המבקשת בקשה לפי פקודת בזיון בתי המשפט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בהחלטה מיום 8.9.2005 נדחתה הבקשה, ובהחלטה מיום 19.9.2005 נדחתה בקשה לעיון חוזר.

3.5.   במכתב שנשלח למבקשת הודע לה כי המשיבה תביא ביום 28.11.2005 בפני ועדת הפיטורים של המועצה  הצעה לסיים את עבודתה של המבקשת במועצה. במכתב זה, פורטו טענות המשיבה כנגד המבקשת. 

3.6.   המבקשת הגישה בקשה לסעד זמני בעניין פיטוריה (בש"א 2544/05). בקשה זו תלויה ועומדת בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

4.      נימוקי הבקשה הם:

4.1.   החלטת בית הדין מיום 11.10.2005 נשלחה רק ביום 26.10.2005, ונתקבלה על ידי המבקשת ביום 2.11.2005.

4.2.   על יסוד מידע שנמסר למבקשת ממרכז המידע הארצי, סברה המבקשת כי הבקשה לעיון מחדש מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, וכמו כן נאמר לה כי הזמן העומד לרשותה הוא 15 ימי עסקים.

4.3.   לאחר ניהול התדיינות במשך 7 שנים, אין למבקשת אמצעים לשכור שירותי עורך דין, ומכאן טעותה.

5.      המשיבה התנגדה לבקשה, מנימוקים אלה:

5.1.  טעותה של המבקשת אינה בגדר "טעות אופרטיבית" המצדיקה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. ניתן לצפות מבעל דין כי יבדוק מה המועד הנכון ומה ההליך הנכון להגשת ערעור על החלטה.

5.2.  המבקשת לא העמידה את המשיבה על כוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, ולכן נוצרה אצל המשיבה צפייה לגיטימית לסיום ההתדיינות בהליך.

5.3.  אי ידיעת הדין אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד. מה גם, שהמבקשת בחרה שלא להיות מיוצגת, וויתרה על ייצוג שהועמד לה על ידי הסיוע המשפטי.

5.4.  מרכז המידע אינו מרכז הנותן ייעוץ או שירות משפטי, אלא רק מספק מידע בקשר לתיקים המתנהלים בבית הדין.