החלטה בתיק בשא 7815/05 - פסקדין

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד.

לפיו מתבקש ביהמ"ש לאסור על המשיבים 3-7 או מי מטעמם לכנס את הסינוד ביום 30/5/05 ו/או לקיים ישיבת סינוד ביום 30/5/05, או בכל תאריך נדחה אחר, לצורך מינוי ממלא מקום לפטריארך אירינאוס הראשון, שהנו המשיב 2.

עוד הם מבקשים, שכינוס הישיבה לצורך המטרה האמורה, חייב להיות בהסכמת ואישור המשיב 2, שהוא לטענתם הפטריארך המכהן והחוקי, ואשר הוכר כדין ע"י ממשלת ישראל, הרשות הפלסטינית וממלכת ירדן.

בקשה נוספת בפי המבקשים, והיא שביהמ"ש יאסור על הסינוד למנות מ"מ לפטריארך, וכן יאסור עליהם לעשות כל פעולה משפטית או אחרת בנוגע לשלילת סמכותו של המשיב 2 כפטריארך.

להלן העובדות שצריכות לעניין :

המבקשים הנם, כמרים נוצרים אורתודוקסים, תושבי ואזרחי מדינת ישראל. המשיבה 1 הנה הפטיארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים והיא מוסד דתי נוצרי שהוכר כאישיות משפטית. המשיב 2 הינו יו"ר המשיבה 1 ומושבו ירושלים.

המשיבים 6-4, הנם חברי הועדה המשולשת (המשיבה 3), שמינה משיב 7 לצורך ניהול ענייני העדה בעקבות ההדחה של המשיב 2, כפי שיפורט בהמשך.

ביום 6/5/05 הודיעה המשיבה 1 על הדחת המשיב 2. הודעה על כך הועברה לממשלת ישראל ביום 7/5/05. ביום 18/5/05, התפרסמה בעיתון הודעה ברוח זו. עוד נאמר בהודעת המשיבה 1 כי המשיב 2 נטול כל סמכות לפעול בשם הפטריארכיה.

המבקשים מלינים הן על עצם ההדחה והן על הכוונה למנות ממלא מקום למשיב 2 בישיבה שקבועה להיום בשעה 11:30.

טענות המבקשים :   

לטענת המבקשים, המשיבים 3-7, מנסים להשתלט על הפטריארכיה שלא כדין, וללא כל סמכות, שכן הליך הדחת המשיב 2 לא היה חוקי כלל וכלל משום שלא נעשה בהתאם לחוק הפטריארכיה הרומית האורתודוקסית לשנת 1958 - חוק מס' 27 לשנת 1958 שהוא החוק שעל פיו פועלת הפטריארכיה (להלן: "החוק"). 

סעיף 27 לחוק דורש קיום שני תנאים לשם הדחת פטריארך:

1.       הבעת זלזול ואי חשיבות לעיקרי האמונה האורתודוקסית. 

2.       מצב בריאותי קשה שפוגם בתפקוד.

בהתקיים אחד התנאים, יש להביא את ההחלטה על ההדחה בפני הסינוד שעליו לאשרה ברב של שני שליש מחבריו וכן שני שליש מהכמרים. החלטת הסינוד תכנס לתוקף רק לאחר אישורה על ידי ממשלת ישראל וממלכת ירדן.

המבקשים טוענים שלא התקיימו התנאים המוקדמים שמאפשרים הדחת המשיב 2, כמו כן, לא נמסר כי ממשלת ישראל וירדן אישרו את ההדחה. על כן, טוענים המבקשים שהליך הדחת המשיב 2 לא היה כדין, ומכאן שיש למנוע את התכנסות הסינוד, לשם בחירת ממלא מקום או לביצוע כל תפקיד שנתון למשיב 2, שכן לטענתם כהונתו נמשכת וחוקית והדחתו בטלה מעיקרה.

עוד נטען, כי למשיב 2 לא ניתנה זכות הטיעון או השימוע כמתחייב.

לטענת המבקשים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן מחד לא ייגרם שום נזק למשיבים או למי מהם אם יינתן הצו, היות ואם ביהמ"ש יחליט בשלב מאוחר לבטל את הצו הזמני, הרי שהמשיבים יכולים לכנס את הסינוד שוב ולקבל את ההחלטה. מאידך, הדחת המשיב 2 ומינוי ממלא מקום, עלולים לגרום לנזקים חמורים.

דיון והכרעה :