החלטה בתיק בשא 774/05

בית הדין הארצי לעבודה

מ.ב.א. הזורע -תאגיד                                                                   המבקש

יצחק דה-קסטרו דקל                                                                 המשיב

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציג ציבור מר אברהים בואראת; עב 1732/04), בו הורה בית הדין על ביטול פיטוריו של המשיב והחזרתו לעבודה אצל המבקש. כן נקבע כי על המבקש לשלם למשיב פיצויים שונים המגיעים לו בגין פיטוריו שלא כדין. הבקשה מתייחסת לעיכוב ביצועו של פסק הדין למעט עניין הוצאות המשפט אשר כבר שולמו.

2.         המשיב עבד במבקש בתפקיד טכנאי בכיר במעבדה אלקטרונית החל מחודש 8/00 ועד לחודש 5/04, עת פוטר מעבודתו על ידי מנכ"ל המבקש. הרקע לפיטוריו היתה מחלה קשה אשר אובחנה אצל המשיב ביום 11.3.03. לאחר תקופה של חופשת מחלה, ביום 1.5.04 חזר המשיב לעבוד ליום עבודה מקוצר של 4 שעות, בהתאם לאישורו של רופא תעסוקתי. ביום 2.5.04 בו התייצב המשיב לעבודה נמסר לו מכתב פיטורים נושא תאריך 30.4.04. לטענת המשיב, פיטוריו היו שלא כדין ובניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המשיב ביקש סעד של אכיפה, להורות למבקש על החזרתו לעבודה ולחילופין או בנוסף, ביקש הוא לחייב את המבקש בפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בגין נזק לא ממוני, תשלום של פיצויי פיטורים והפרשי הודעה מוקדמת.

            לטענת המבקש, פיטוריו של המשיב היו בשל כך שלא נמצאה לו עבודה מתאימה עקב מצבו הרפואי ועקב כך שהוא לא הסכים לקבל עבודה אחרת מתאימה. בקשר לזה טען המבקש כי בתקופה בה נעדר המשיב מעבודתו בשל מחלה, מצב המשק התדרדר וכתוצאה מכך פחת מספר הלקוחות, פוטרו מספר עובדים ונעשו שינויים ארגונים.

3.         בית הדין האזורי, לאחר שניתח את עדויות הצדדים, הגיע למסקנה כי פיטוריו של המשיב נבעו על רקע מגבלותיו הבריאותיות. בשוקלו את המסקנה הנובעת מכך, ציין בית הדין כי הוכח כי המבקש לא היה מוכן לקבל את המשיב בחזרה לעבודה ולהעסיקו במשרה חלקית בהתאם למגבלותיו ולא הוצעה לו הצעה קונקרטית לעבודה חלופית. עוד צויין כי הוכח כי לא היו פיטורים של עובדים אחרים בשל מצבו הכלכלי של המבקש והצורך בהתייעלות. על כן הורה בית הדין האזורי על ביטול פיטוריו של המשיב ועל החזרתו לעבודה. בנוסף הורה בית הדין למבקש לשלם למשיב פיצוי בסך 8,324 ש"ח לחודש החל מ- 5/04 ועד להחזרתו בפועל לעבודה או עד למתן פסק הדין (במידה והמשיב לא יוכל לחזור לעבודה בהתאם לקביעה רפואית) וכן פיצוי נוסף בגין 12 חודשים. עוד חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיב פיצוי על נזק לא ממוני בסך 50,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח.   

4.        לאחר מתן פסק הדין סבל המשיב מחזרתה של המחלה ואין חולק שאין הוא יכול לחזור לעבודה.

5.        שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי. בשל מצבו הבריאותי של המשיב שני הערעורים מתמקדים בסעדים הכספיים בלבד. במקביל הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 11.9.05, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

6.         בבקשתו טוען המבקש כי סיכוייו להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורו הינם קלושים בשל כך שהמשיב הינו חולה ואינו יכול לחזור לעבודה ולא ידוע על מקורות הכנסה כלשהם העומדים לרשותו מהם ניתן להיפרע. עוד טוען המבקש כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, לפחות לגבי חלק נכבד מן המרכיב הכספי שבפסק הדין.

המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי בקשת המבקש הוגשה בחוסר תום לב ואינה נתמכת, מבחינה מהותית, בטעמים משפטיים או עובדתיים המצדיקים את קבלתה. המשיב מציין כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם ישולמו הסכומים שנפסקו לזכותו. המשיב הדגיש, כי אין בעובדה כי הינו חולה כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. עוד הוסיף המשיב וטען כי סיכויי הערעור של המבקש אינם גבוהים.