החלטה בתיק בשא 731/06

בית הדין הארצי לעבודה

יחיאל ניני                                                                                       המבקש

אליהו אדרי                                                                                     המשיב

בפני: השופטת נילי ארד, השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט ליבנה

         נציג עובדים מר יצחק שילון,        נציג המעבידים מר עמיהוד  אתגר

בקשה לעיכוב ביצוע

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אילן סופר; תיקים עב 1112/05- עב 1113/05), בו חויב המבקש לשלם למשיב פיצוי על אי הפרשות חלק המעביד לקרן ההשתלמות בסכום של 31,118 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 31.7.04. כן חויב המבקש לשלם למשיב תשלום שכר טרחת עורך דין בסכום של 4,000 ש"ח.       

2.         בבית הדין האזורי בבאר-שבע התבררו שתי תביעות שהגיש המשיב נגד המבקש: האחת, תביעה לתשלום תנאים סוציאלים וקרן השתלמות (עב 1113/05) והשניה, תביעה לתשלום פיצויי פיטורים (עב 1112/05). בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי הודה המבקש כי המשיב עבד אצלו כנהג, במסגרת עסק של הובלות. לאור הודאה זו קבע בית הדין האזורי, בפסק דין חלקי, כי על העסקת המבקש חל צו ההרחבה בענף ההובלה, לפיו היה על המבקש להפריש כספים לקרן השתלמות, דבר שלא נעשה. כפועל יוצא מכך, חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיב פיצוי על אי הפרשות חלק המעביד לקרן ההשתלמות. עוד קבע בית הדין כי לא היה מדובר בזכות נלווית שאינה ניתנה לפדיון בתום יחסי העבודה, כטענת המבקש, שכן מדובר בהפרשות לקרן חיצונית שדינן כהפרשות לקרן תגמולים.

3.         המבקש הגיש ערעור על פסק הדין החלקי ובמקביל, הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 3.10.06 ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ולעיכוב הליכי גביה שבפנינו.

4.         טוען המבקש כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, שכן פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי ניתן במסגרת של הליכי קדם משפט, ללא שמיעת ראיות, ובטרם ניתנה לו הזדמנות להביא ראיות ולהציג טיעונים משפטיים. עוד טוען המבקש כי סיכוייו להיפרע מן המשיב במקרה שערעורו יתקבל הינו קלוש, בהתחשב במצבו הכלכלי של המשיב שהינו "בכי רע", כפי שעולה מסעיפים 7-9 לתצהירו של המבקש.  

5.         המשיב לא הגיב על הבקשה עד היום למרות שהתבקש  לעשות  כן בהחלטה מיום 20.11.06.

6.        הלכה פסוקה היא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן שכמדובר בחיוב כספי. החשש בלבד שמעלה המבקש ביחס למצבו הקשה של המשיב מבחינה כלכלית, אין בו - כשלעצמו- כדי לעכב ביצועו של פסק דין (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4), 572 וגם ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178). בנוסף, טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4),572).

7.       במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי קבע כי הואיל והמשיב הודה כי המשיב עבד אצלו כנהג במסגרת עסק הובלות, חל עליו צו ההרחבה בענף ההובלות, המחייב את המבקש להפריש עבור המשיב כספים לקרן השתלמות. עוד קבע בית הדין כי ניתנה למבקש אפשרות להביא את השגותיו בקשר לחישוב אך לא עשה כן, לא במסגרת כתב ההגנה ולא במסגרת התגובה. בנסיבות אלה אין מקום -בשלב זה - לשלול מן המשיב את הסכום שנפסק לו כפיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות. בנוסף, כפי שצויין, לא עלה בידי המבקש להוכיח, ולו לכאורה, כי אם ישלם את הסכום שנפסק לחובתו יקשה עליו להיפרע מן משיב. משאלו הם פני הדברים, דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות. 

8.         סוף דבר : הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.