החלטה בתיק בשא 7226/06

הבקשה בפניי עניינה בהטלת אחריות אישית על המשיב, רו"ח אילן שגב, שמונה כנאמן בהקפאת הליכים לחברת י' זקן מפעלי בניה בע"מ (להלן: "הנאמן" ו"החברה" בהתאמה), כך שיחוייב לשלם למבקשת, באופן אישי, התמורה בגין אספקת מוצרי אבן לחברה (בסך כולל של 338,516 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.11.03).

להלן העובדות הצריכות לעניין:

1.         החברה (שכיום נמצאת בהליכי פירוק) עסקה בביצוע עבודות בנייה לפרוייקטים עבור חברות שונות. ביניהן חברת אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (להלן: "חברת אלי ראובן") ואייל קוטלר, חברה לבניה בע"מ (להלן: "חברת אייל קוטלר").

2.         ביום 20.2.03 ניתן לחברה, לבקשתה, צו זמני להקפאת הליכים.

3.         ביום 25.3.03 מונה המשיב כנאמן החברה לגיבוש הסדר הנושים (כאשר עוד קודם לכן הוא מונה כמומחה מטעם בית המשפט על מנת ליתן דו"ח לעניין מצבה של החברה והאפשרויות העומדות בפניה).

4.         המבקשת, העוסקת באספקת מוצרי אבן שונים, סיפקה לחברה מוצרי בניה, עוד קודם למתן הצו להקפאת הליכים, כאשר ביום מתן הצו (20.2.03) עמד חובה של החברה למבקשת ע"ס 466,378 ש"ח. ביום 13.4.03, לאחר מתן צו כינוס הנכסים, התקשרו המבקשת והחברה ב"הסכם אספקת אבן", לפיו המבקשת תספק לחברה מוצרי אבן עבור אתרי החברה במודיעין לפי דרישת האחרונה. בהסכם צויינו המחירים המוסכמים עבור כל סוג, וכן תנאי התשלום (שוטף +45).

ההסכם נחתם על ידי המבקשת והנאמן, כאשר תחת חתימתו צוין: "נאמן - אילן שגב, י' זקן מפעלי בניה בע"מ (בהקפאת הליכים)".

בהתאם להסכם זה הזמינה החברה, בחודשים מרץ-נובמבר 2003, מוצרי אבן בסך כולל של 661,007 ש"ח, שמרבית תמורתם שולמה בהמחאות דחויות. חלקן של ההמחאות - ע"ס 322,491 ש"ח - נפרע במועדו. דא עקא, המחאה ע"ס 57,000 ש"ח, שז"פ חושב על פי ז"פ של המחאות שניתנו לחברה מחברת אייל קוטלר, חוללה, זאת בעקבות חילול ההמחאות שניתנו לחברה על ידי חברת אייל קוטלר. בעקבות כך הודיע הנאמן למבקשת, ביום 17.11.03, כדלקמן:

"לצערנו, עקב העדר כיסוי ועקב ביטולי שיקים של חברת אייל קוטלר בע"מ, נאלצנו לבטל שיקים שיצאו לפקודתכם. בימים הקרובים, לאחר שיעלה בידנו לסכם את ההשפעות הנובעות מכך ובמידה שיהיה באפשרותנו לשלם ולו חלק מהסכום הנקוב בשיק, נודיעכם בהקדם".

5.         מאוחר יותר חוללו המחאות ע"ס 1,400,000 ש"ח שניתנו לחברה אף מחברת אלי ראובן, וכתוצאה מכך הוגשה, בתחילת שנת 2004, בקשה לפירוק החברה (על אף שהסדר הנושים שהוצע אושר עוד קודם לכן, ביום 30.10.04). דרישות שהעלתה המבקשת לנאמן, על מנת לקבל תמורת ההמחאה, וכן סכומים נוספים שלשיטתה חבה לה החברה, נענו בשלילה נוכח מצבה של החברה, תוך שצויין על-ידו כי במועד ההתקשרות ידעה המבקשת כי התשלום עבור הסחורה שסיפקה מותנה בתשלומים שישולמו לחברה על ידי צדדים שלישיים.

6.         יצויין, כי ביום 25.5.03 נעתר בית המשפט (כב' הנשיא ו' זיילר) לבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במסגרת ה"פ 2069/03 (להלן: "החלטה מיום 25.5.03"), בה ציין הנאמן כדלקמן:

"1.  מבוקש

א)   בימים הקרובים אנו עתידים לקבל שיקים שמועד פרעונם צפוי בעוד כחודשיים. במקביל, כדי להמשיך בפעילות, עלינו לשלם לספקים ולקבלני משנה בשיקים שמועד פרעונם יהיה זהה למועד התקבלות כדלעיל.

ב)   מבוקש אישור לביצוע התשלומים הדחויים תוך שהם מובטחים כנגד פרעון השיקים שיתקבלו מהלקוחות כאמור.

ג)    במידה שהשיקים שנתקבלו כאמור יחוללו, מבוקש כי החוב לנושים ששולם בשיקים מכנגד, יהיה בדין קדימה.

 2.  הסבר

אין בידי החברה מזומנים לתפעול שוטף, למעט האשראי המבוקש בבקשה א' [שעניינה בקשה לקבלת אשראי ע"ס 200,000 ש"ח - ח'ב']. במצב דברים רגיל, זוהי פעילות עסקית נורמטיבית, במסגרתה יש לעסק שיקים שהוא עתיד לגבות את תמורתם בזמן פרעונם, ומנגד משלם העסק בשיקים למועדים מקבילים, שפרעונם ימומש מכספי התקבולים הצפויים להפרע.

עם זאת, יש בכך סיכון מסויים במקרה בו השיקים שנתקבלו ואשר משמשים מקור לכיסוי השיקים המשולמים, יהיו ללא כיסוי..." (עמ' 3 לבקשה).

דרך פעולה זו. קרי, תשלום בהסתמך על תשלומים העתידים להיפרע ע"י צדדים שלישיים, וקיומה של חובת גילוי מצד הנאמן לספק על כך, היא העומדת בבסיס הבקשה בפניי.