החלטה בתיק בשא 7106/08 - פסקדין

הנתבעת (עיריית תל אביב-יפו) עותרת לסילוק התביעה על הסף מפאת שורה של טעמים- חוסר תום לב, השתק שיפוטי, שיהוי, התיישנות וקיומו של סעד אלטרנטיבי, וכן להורות על עיכוב ההליכים המקדמיים בתביעה. לחלופין, עותרת הנתבעת להורות לתובעים לגלות את כל המסמכים הנדרשים, לפני השלמת תצהירי הגילוי של הנתבעת.

הנתבעת טוענת, כי בעבר התנהלו שני הליכים קודמים שנסבו על ליקויי הבניה נשוא התביעה (ת"א 100885/01 ות"א 12558/95), והם מגבשים השתק שיפוטי כלפי התביעה הנוכחית.

בתגובתם, טוענים התובעים, כי החברה הקבלנית היא שהיתה צד להליכים הקודמים, שנסבו על הליקויים בדירתם, בעוד שהתביעה הנוכחית נסבה על ליקויי הבנייה והבטיחות בבניין, כך שלא מתגבש השתק כלפיה. 

לחלופין מבקשים התובעים, כי ככל שבית המשפט יסבור כי יש יסוד לעמדת הנתבעת, תינתן להם ההזדמנות לתקן את תביעתם. 

בתשובתה לתגובה, טוענת הנתבעת ,כי בניגוד לנטען בתגובה, לא נערכה בכתב התביעה הבחנה ברורה בין ליקויי הבניה בדירה לבין ליקויי הבניה בבניין, ולמעשה, התביעה עוסקת בליקויי הבניה בדירה, כשם שהיא עוסקת בליקויי הבניה בבניין.

לאור טענות הצדדים, יש לבחון את הרקע העובדתי, כפי שתואר בכתב התביעה.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 1/3/94 רכשו התובעים מחברת מנ-בר הנדסה בניין בע"מ דירת דו-פלקס בבניין מסויים בתל אביב (נספח א' לכתב התביעה).

התובעים טענו, כי במהלך התקופה שלאחר חתימת הסכם הרכישה, הם גילו כי הדירות נבנו תוך חריגות ואי התאמות לתכניות שהוגשו לנתבעת לצורך קבלת היתר בניה ובניגוד להיתר הבניה.

לטענת התובעים, למרות אותן חריגות ואי התאמות, הנתבעת הוציאה לחברה הקבלנית טופס 4 ותעודת גמר, וניתן אישור לפיו הבנין עומד בכל דרישות החוק וכל תנאי היתר הבנייה שהוצא לבנייתו.

התובעים טענו, כי הנתבעת הוציאה את תעודת הגמר לבנין חרף קיומם של מפגעים בטיחותיים ואחרים הקיימים בבניין.

התובעים פירטו את החריגות והליקויים הבטיחותיים, וניתן להיווכח, כי הם אכן מיוחסים לבניין בכללותו ולדירת התובעים גם יחד.

כך לדוגמה, נטען בסעיפים 5 ו-6 לכתב התביעה-

"בעקבות ביקורות שנעשו בבנין על ידי פקחים ממחלקות שונות בנתבעת, אשר נועדו לבדוק אם נבנה בהתאם לתוכניות שהוגשו ואושרו ובהתאם לתנאי ההיתר שהוצא לבנייתו, הוציאה הנתבעת לחברה הקבלנית טופס 4 ותעודת גמר, במסגרתם אישרה כי לכאורה נבנו הבנין והדירה בהתאם לתנאי ההיתר...דה עקא, מהאמור לעיל עולה בבירור כי הדירה נבנתה, תוך חריגות קשות מהתכניות המאושרות ומתנאי ההיתרים, תוך סיפוח של חדר אשר היה אמור להוות חלק מהרכוש המשותף של כלל דיירי הבנין, תוך סגירתה שלא כדין של מרפסת (ש)היתה אמורה להיות מרפסת פתוחה ולא מקורה, תוך סיפוח שטחים שהיו אמורים להוות "נישות" לאדניות ומזגנים ועוד אי התאמות וחריגות מתכניות הבניה המאושרות.  מסיבות שטרם הובררו, לא הבחין אף אחד מפקחי הנתבעת בקיומן של חריגות ואי התאמות קשות אלה, וכתוצאה מכך ניתנו על ידם האישורים הנחוצים לצורך הוצאת תעודת גמר לבנין".

ניתן להתרשם, כי במסגרת סעיפים אלה, אכן לא נערכה הבחנה ברורה בין ליקויי הבניה בדירה לבין ליקויי הבניה בבניין, ועל פני הדברים, התובעים מתייחסים אליהם כיחידה אחת.

בסעיף 8 לכתב התביעה, טענו התובעים, כי בדיקות שערך גילו כי גם הבניין נבנה באופן החורג מהתכניות המאושרות ומההיתר שהוצא לבנייתו.

בסעיף 10 לכתב התביעה פירטו התובעים את אותן אי ההתאמות הקיימות בין תכניות הבניין ותנאי ההיתר שהוצאו ובין הבניין שנבנה בפועל-

א.      אי מילוי דרישות בתחום כיבוי האש ומניעת דליקות בבניין, בניגוד לתנאי היתרי הבניה, לחוק התכנון והבניה ותקן כיבוי אש;

ב.      אי תקינות המקלט ומתקניו;

ג.        הצרת המסדרון בלובי הקומה החמישית כתוצאה מהעתקת ארונות השירות אל המסדרון, וזאת בניגוד לתקן;