החלטה בתיק בשא 6556/06

1.         ביום 4.4.06 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה אשר יאסור על המשיבים להמנע מביצוע עסקה כלשהי הקשורה באופן ישיר או עקיף למשיבה 1 או למניותיה, לרבות העברת מניותיה לצד שלישי או העברת זכויות בנכס מקרקעין שבבעלותה ולרבות השלמת עסקת העברת מניות שנעשתה בין המשיבה 1, שהמשיב 2 הנו בעל מניותיה ומנהלה, לבין המשיבה 3. באותו יום ניתן סעד זמני, ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 6.4.06.

2.         טענת המבקשת הנה בתמצית כי היא חברה לייזום והשקעות. לאחר שחברת גד בולוס בע"מ (להלן: בולוס) נקלעה לקשיים ומונה לה מנהל מיוחד היתה מעוניינת להכנס כיזם לעסקת מקרקעין בנוגע לנכס מקרקעין בעתלית (חלקות 18 ו-19 בגוש 10533) שהיה בבעלות בולוס. לגרסתה, הוצע הנכס למכירה על ידי המנהל המיוחד לקבלנים רשומים ובעלי סיווג ודירוג מתאימים. מאחר שלא עמדה בדרישות אלו פנתה למשיב 2, שהיה מנהלה של חברת סכס פהד בע"מ (להלן: חברת סכס), על מנת שזו תרכוש את הנכס כאשר המבקשת תשקיע את הכספים וחברת סכס תשמש חברה קבלנית להשלמת הפרוייקט.

            לשם כך יזמה המבקשת הקמת חברה חדשה, היא המשיבה 1, בה יהיו חברת סכס או המשיב 2 בעלי המניות אף על פי שהיה מוסכם כי המבקשת הנה למעשה הבעלים של החברה החדשה. לאחר הקמת החברה ולאחר שהמבקשת שילמה כספים רבים לרבות התמורה בעבור הנכס, מס רכישה ותשלומים לצורך קבלת היתרי בנייה בנכס התברר לה כי המשיבים 1 ו-2 עשו מעשה מרמה והעבירו את מניות המשיבה 1 למשיבה 3 תוך פגיעה קשה בזכויותיה.

3.         המשיבים 1 ו-2 מודים כי קבלו כספים מהמבקשת, אך זאת במסגרת עסקת הלוואה דוגמת עסקאות דומות שנעשו ביניהם בשנים עברו בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים. המשיב 2 מודה כי הוא חייב כספים למבקשת אך כופר בזכויותיה בנכס או בזכותה להתנגד לעסקאות שבוצעו או תבוצענה על ידי המשיבה 1. המשיבים גם מעלים טענות קשות כנגד בא כוחה של המבקשת, עו"ד שחם, אשר שימש לטענתם כבא כחם כך שמסמכים שצורפו לבקשה היו בחזקתו בתור שכזה ולא בתור בא כוח המבקשת.

4.         המשיבה 3 בתגובתה הצטרפה למעשה לטענות המשיבים 1 ו-2. לתגובה לא צורף תצהיר, כך שיש להתעלם מכל טענה החורגת מטיעון משפטי גרידא. עם זאת יצוין, כי הטענות העובדתיות, רובן ככולן, עולות מתצהיר המשיב 2, אשר צורף בתמיכה לתגובתו.

5.         כתב התביעה טרם הוגש וטענות המבקשת בבקשה לא הוצגו בבהירות הראויה כך שגם עילת התביעה אינה ברורה. הבקשה מעלה שאלות בנוגע לסמכות העניינית של בית משפט זה להזקק להליך בין משום שבין בעלי הדין או מי מהם נוצרו יחסי נאמנות ש חוק הנאמנות תשל"ט-1979 חל עליהם, בין משום שסכום התביעה עשוי לעלות על הסמכות העניינית של בית משפט שלום ובין משום שהסעד המבוקש עשוי להיות ביטול עסקת מכר מקרקעין. ספק בדבר הסמכות אינו מונע מבית משפט זה לדון בבקשה לסעד זמני.

6.         הגעתי למסקנה כי דינו של הצו הזמני שניתן להתבטל. העקרונות על פיהם יבחן בית המשפט האם להעניק סעד של צו מניעה, אשר באופיו הנו סעד מן היושר, ידועים ואין צורך לפרטם. ייאמר, כי המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית לכאורה המצדיקה להיענות לבקשתה.

7.         התשתית העובדתית עליה נשענת הבקשה התבררה לכאורה כמשענת קנה רצוץ. טענת המבקשת כי העסקה בינה לבין המשיב 2 במסגרתה הוקמה המשיבה 1 נעשתה עקב הדרישה של המנהל המיוחד של בולוס כי הרוכש יהיה קבלן רשום בעל דירוג וסיווג מסוימים התבררה כבלתי נכונה. בחקירתו הודה מנהל המבקשת כי הטעם לעסקה נעוץ בשיקולים של תכנון מס. מיותר לציין, כי נוכח שינוי הגרסה לא צורפה לבקשה  ראיה כלשהי בתמיכה לטענה זו. כמו-כן, מלבד עדותו של מנהלה לא הציגה המבקשת ראיה  כלשהי התומכת בגרסתה. אמנם בחקירתו ציין כי מצויים ברשותה מסמכים אך אמירתו זו נותרה אמירה בעלמא.

            גם הטענה שהועלתה בבקשה לפיה מסמכי הקמת המשיבה 1 כמו גם שטר העברת מניות ויפוי כח בלתי חוזר חתומים על החלק על ידי המשיב 2 או על ידי חברת סכס ואשר נותרו בידי בא כח המבקשת מהווים ראיה לקיומה של העסקה אינה יכולה לשמש בסיס להשארת הצו על כנו. מבלי להביע דעה לעצם חתימת מסמכים על החלק, הרי שמתגובת המשיבים 1 ו-2 עולה, שקיימת תשתית לכאורה לטענתם, כי בא כח המבקשת שימש בשעתו גם כבא כוחם כך שמציאת מסמכים ברשותו יתכן כי נובעת ממעמדו כמורשה מטעמם דווקא ולא כמורשה של המבקשת.

            בשולי הדברים יצוין, כי אם אמנם שימש עו"ד שחם גם כבא כוחם של המשיבים 1 ו-2, ספק אם רשאי לייצג את המבקשת בהליך דנן.

8.         העדר תשתית עובדתית ראויה לביסוס הבקשה כמו גם שינוי בגרסת המבקשת מעמידים בספק את נקיון כפיה ומכאן גם את זכותה לקבלת סעד מן היושר.

9.         על כך יש להוסיף כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים. בבקשה אמנם הועלו טענות מטענות שונות לפיהן נקשרה קנוניה בין המשיבים, אך אין לטענה זו יסוד עובדתי, כך שטענות המבקשת ככל שקיימות, מופנות כנגד המשיבים 1 ו-2 בלבד.

המשיבה 3 רכשה לכאורה זכויות (כולל מניות המשיבה 1) בתום לב ובתמורה והיא נטלה על עצמה חיובים שהיו מוטלים בשעתו על בולוס. אי-קיומם עלול לגרום לה ולצדדים שלישיים שרכשו דירות מבולוס נזקים אדירים, שגם אם הפיכים קשה מאוד יהיה לתקנם.

10.        הפגיעה כלפי צדדים שלישיים (לא כל שכן כאלה שאינם צד להליך דנן) אינה שקולה כנגד הנזק הכספי שייגרם למבקשת כתוצאה מאי-מתן הצו. על כך ניתן להוסיף כי מהאמור בבקשה עולה כי גם המבקשת גילתה עניין במכירת הזכויות במקרקעין (או בהעברת מניות המשיבה 1, אשר על שמה נרשמו המקרקעין) כך שממילא הנזק שייגרם לה, אם ייגרם, ניתן לכימות בכסף. משקיימת אפשרות של פיצוי כספי אין מקום לצו מניעה.

11.        אשר על כן, אני מורה על ביטול צו המניעה שניתן ביום 4.4.06.

            הערובות שהופקדו על ידי המבקשת יישארו בתיק בית המשפט עד ליום 15.5.06. ואם עד למועד זה לא תוגש על ידי מי מהמשיבים  בקשה בקשר אליהן, תוחזרנה לידי המבקשת.

            המבקשת תשלם למשיבים 1 ו-2 הוצאות בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ ולמשיבה 3 הוצאות בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט' בניסן, תשס"ו (7 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.