החלטה בתיק בשא 5484/08

התובעת מבקשת להתיר לה את תיקון כתב התביעה על דרך תיקון היצירות הנטענות כמפרות, המושמעות בחדר הכושר, שבתקופה הרלוונטית לתביעה, היה בבעלות הנתבעים.

על פי כתב התביעה, התובעת מנהלת את זכויות היוצרים במוסיקה מוקלטת שהופקה על ידי חברות התקליטים הישראליות, הנתבעת 1 היא חברה שבבעלותה מכון כושר ברחוב דיזנגוף בתל אביב והנתבעים 2-4 הם בעלי מניות בנתבעת 1 ומנהלים את חדר הכושר בפועל.

התובעת טענה, כי הנתבעים משמיעים או מתירים השמעה של מוסיקה מוקלטת, שלתובעת זכויות בה, במסגרת פעילותו השוטפת של מכון הכושר, וזאת ללא קבלת הרשאה כדין מאת התובעת או מאת מי מבעלי זכויות היוצרים בקלטות.

התובעת טענה, כי פניותיה לנתבעים לא הועילו, והנתבעים לא הסדירו הרשאה כדין מאת התובעת להשמעה פומבית של מוסיקה מוקלטת, שלתובעת זכויות בה, במכון הכושר, עבור שנת 2004.

לטענת התובעת, ביום 4/8/04 הקליט נציג מטעם התובעת הקלטה מדגמית בחדר הכושר, המעידה כי הנתבעים משמיעים במכון הכושר מוסיקה כאמור.

בסעיף 17 לכתב התביעה אוזכרו ארבעה שירים, מבין אלה שהושמעו במכון הכושר-

(א)" Black or White"- מייקל ג'קסון;

(ב)"מסמרים ונוצות"- מיכה שטרית;

(ג) "מה שיותר עמוק יותר כחול"- להקת תמוז;

(ד)" Romeo And Juliet"-  Dire Straits.

לכתב התביעה צורפו צילומי התקליטורים הרלוונטיים, שעל גביהם מופיעות היצירות שהוקלטו והושמעו במכון הכושר.

התובעת ציינה, כי בדיקה זו היא מדגמית בלבד, ובמכון הכושר מושמעות באופן פומבי ותדיר יצירות נוספות, שלתובעת זכויות יוצרים בהן.

בבקשה הנוכחית נטען, כי בטרם נערכו תצהירי העדות הראשית, ביצע מומחה מטעם התובעת פענוח מחדש של ההקלטה, שהעלה כי במועד ההקלטה הושמעו שירים שונים במקצת מאלו שאוזכרו בכתב התביעה.

(א)    "נערת הרוק"- ריקי גל;

(ב)     "כהה כהה"- שלום חנוך;

(ג)      "Romeo&Juliet" -  Dire Straits

התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה כך ששירים אלה יופיעו חלף השירים המופיעים בסעיף 17 לכתב התביעה הנוכחי (ניתן להיווכח, כי השיר Romeo & Juliet מופיע בשני הנוסחים).

כידוע, מגמת בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא מקלה למדי, ובית המשפט ייטה להתיר את התיקון המבוקש בכפוף לתוצאת האיזון בין אינטרסים שונים- התנהגות הצד העותר לתיקון כתבי טענותיו, מידת הצורך בתיקון, השלב שאליו הגיע הדיון והסיבה שבגינה הוגשה הבקשה במועד שבו הוגשה.  בנוסף, נקבע, כי התרת התיקון כפופה גם להוראת תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה הנלווית לה, לפיהן בית המשפט לא יידון לאחר קדם המשפט, בכל בקשה שאותה ניתן היה להעלות בשלב קדם המשפט, אלא אם כן קיים טעם מיוחד המצדיק זאת (ראו בש"א 241/03 (נצרת), ת"א 516/99 רחמים רחמים ובניו נ' המועצה המקומית יבנאל (17/11/03) והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם).

מבחינה צורנית, בקשה לתיקון כתב תביעה אמורה להיתמך בתצהיר, במסגרתו יובהר פשר הצורך בתיקון (מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין המשפט האזרחי, כרך א', עמ' 518).