החלטה בתיק בשא 5177/06

1.         המבקש, יליד 1979, נפגע בשתי תאונות דרכים, האחת ביום 1.6.02 - בגינה חבה המשיבה 1 (להלן: "התאונה הראשונה"), והשניה ביום 16.9.02 - בגינה חבה המשיבה 3 (להלן: "התאונה השניה").

2.         תחילה הוגשה התביעה בגין התאונה הראשונה (ביום 21.5.03), שלב נוסף הוגש כתב תביעה מתוקן (ביום 27.1.04) - גם בגין התאונה הראשונה - אז מונה, בהסכמת ב"כ ב"כ המבקש והמשיבה 1, ד"ר א. צ'ציק, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, שבדק המבקש ביום 5.10.04 ונתן חוות דעתו ביום 12.11.04 (להלן: "המומחה").

            בחוות הדעת הזו קבע המומחה כי המבקש, שנפגע בתאונה ב 1.6.02, נחבל בגב, מאז סובל מכאבי גב תחתון, נימול ברגל שמאל וחוסר יכולת להרים משאות, ואחר המגבלות שנמצאו בו - הנה נכותו הצמיתה, בגין " מצבו הנוכחי" היא - 15% בשל המגבלה בגב התחתון, ו 5% - בשל המגבלה בצוואר (להלן: "חוות הדעת"). 

3.         אחר המצאת חוות הדעת, הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן נוסף (ביום 26.12.04), והפעם טען גם לתאונה שניה שאירעה לו ביום 16.9.02.

            המבקש לא ביקש למנות מומחה שיבדוק טענותיו בגין הנזקים שנגרמו לו, אם נגרמו, בתאונה השניה אלא טען (בסעיף 10), כי בהסכמת המשיבה 1 מונה המומחה שיבדוק אותו בעקבות התאונה הראשונה, שאכן בדק ופסק נכות, וכי:

"ועל כן ולאור מצבו היום מגיעה נכותו הרפואית אם כן 20% והנתבעות חבות ביחד עבר נזקי התובע עקב התאונות הנ"ל".

            להדגיש שוב - המבקש לא ביקש למנות מומחה לבדיקת נכותו עקב התאונה השניה, גם לא ביקש להחזיר דיון אצל המומחה, אלא רק טען עתה כי יש לייחס הנכות שנקבעה, באופן הנ"ל - לשתי התאונות.

4.         בכתב ההגנה שניתן מטעם המשיבה 1 (ביום 11.4.05) טען בא כוחה, כי אם נגרמו למבקש מגבלות כלשהן, הרי מקורן במצב רפואי קודם, או בפגיעות קודמות או מאוחרות לתאונה הראשונה, או שהן תוצאת התאונה השניה, וללא קשר לתאונה הראשונה.

            המשיבה 3 הכחישה בכתב הגנתה את טענות המבקש, וטענה כי לא נפגע בתאונה השניה פגיעה המצדיקה מינוי מומחה רפואי.

5.         בהמשך הדיון הגישו בעלי הדין תחשיבי נזק.

            בתחשיב הנזק של המשיבה 1 באה כפירה בשיעור הנכות שקבע המומחה, וטענה כי התעלם כליל מהמסמכים הרפואיים הנוגעים לתאונה השניה חרף העובדה כי אלה עמדו לפניו עובר למתן חוות דעתו, ועל אף כך - הנה ייחס כל הנכות לתאונה הראשונה.

            המשיבה 3 טענה בתחשיב הנזק שנתנה כי המבקש נבדק אכן על ידי המומחה שקבע כי נותרה בו נכות בשיעור שקבע - שאינה קשורה לתאונה השניה.

6.         כל אלה לא גרמו למבקש לנקוט בהליך הנדרש והראוי, אותו שלב, דהיינו או לבקש בדיקתו החוזרת אצל המומחה, תוך דרישה להתייחסות מפורטת למצבו עקב כל אחת מהתאונות, או לשלוח שאלות הבהרה.

7.         אחר שבעלי הדין לא הגיעו להסדר - נשמעו הראיות, ובמסגרתן העיד המבקש (ביום 18.5.06), שעם סיום חקירתו הנגדית (בישיבה מיום 14.6.06) - הכריז כי אלה עדיו.

ב"כ המשיבה 1 ביקש להזמין המומחה לחקירה נגדית, ולבקשה זו הצטרף ב"כ המשיבה 3, וכך התייצב המומחה בישיבה שנועדה ביום 22.10.06, ובחקירתו - חזר בו מהקביעות שנתן בחוות הדעת, לאחר שהוצגו בפניו הנתונים שעלו מעדותו של המבקש, בדיונים קודמים - ומצא לפסוק כי נכותו של המבקש - אינה קשורה באף אחת מהתאונות, ואינה נובעת מאיזה מהן.

8.         עם סיום הדיון הוריתי לבעלי הדין ליתן סיכומי טענותיהם בכתב.

חלף סיכומי המבקש, הוגשה הבקשה כאן, קצת יותר מחודש אחר סיום שמיעת הראיות, כשהוא טוען עתה כי יש להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה, ולמנות מומחה רפואי במקומו.

לחילופין ביקש המבקש להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף " אחר במקום המומחה הקיים".

במאמר מוסגר אומר כאן, כי שלא לצורך, צורף לבקשה תצהיר, אף שהיא נשענת על נימוקים משפטיים גרידא, ערוך וחתום ע"י ב"כ המבקש.