החלטה בתיק בשא 5037/04

1.         בפני עתירת המבקשים לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.  העתירה מעלה את השאלה מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות ביחס לעילת התביעה כנגד ערב, דהיינו האם בעת משלוח הדרישה הראשונה לחייב או שמא  רק לאחר מיצוי ההליכים  המשפטיים נגדו.

2.         אלה הם עיקרי העובדות הצריכות לענין כפי שהן עולות מהבקשה ומהתגובה, שעליהם אין חולק:

            בתאריך 1.6.90 ערך המשיב חוזה הלוואה (להלן:"המשכנתא") עליו חתמה הלווה זיקרי אסתר (להלן: "החייבת העיקרית") וכן 5 ערבים, עליהם נמנים המבקשים.  בתאריך 26.4.92 הגיש המשיב תביעה כנגד החייבת העיקרית והערבים בגין פיגור בפרעון תשלומי המשכנתא.  בתאריך 24.10.95 הגיש המשיב בקשה למימוש הדירה שבגינה ניתנה המשכנתא וזו נמכרה אך בחודש ינואר 2001.  התביעה דנא הוגשה כנגד הערבים בתאריך 14.12.04, לאחר שראש ההוצאה לפועל אישר בתאריך 3.4.03 כי מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית.

3.         המבקשים טוענים כי עילת התביעה התגבשה במועד הגשת התביעה, דהיינו 26.4.92 ולחילופין בתאריך 24.10.95.   המשיב, בתגובתו לבקשה, טוען כי מירוץ ההתיישנות החל בתאריך 3.4.03, המועד בו אישר ראש ההוצל"פ כי מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית.

המסגרת הנורמטיבית

4.         ההסדר הכללי הנוגע להתיישנות תביעה מצוי ב חוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 (להלן: "החוק") שבסעיף 5 קובע כדלקמן:

            "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: "תקופת ההתיישנות") היא -

            (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים"

            סעיף 6 לחוק שכותרתו "תחילת ההתיישנות" קובע:

            "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

5.         השאלה הנשאלת הינה מהו מועד הולדת עילת תובענה כנגד ערב.  לשם כך, עלינו לפנות להוראות חוק הערבות התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הערבות").

            זה לשון סעיף 8 לחוק הערבות:

            "הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, ואולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חובו ... "

            עולה, איפוא, כי דרישת הנושה היא זו שמולידה את עילת התביעה הן כנגד הערב והן כנגד החייב.  

6.         ואולם, חוק הערבות תוקן פעמיים בשנים תשנ"ב ותשנ"ח. בתיקון הראשון משנת תשנ"ב הוסף לחוק הערבות המונח "ערב יחיד" כהגדרתו של זה בסעיף 17 לחוק והוחל רטרואקטיבית ולכן, הוא חל על המבקשים שבפנינו.  בתיקון משנת תשנ"ח הוסף לחוק הערבות המונח "ערב מוגן" כהגדרתו בסעיף 19 לחוק,  מתייחס לחוזי ערבויות שנחתמו לאחר 14.5.98 ולכן אינו רלוונטי עניננו.

מטרתו של התיקון הראשון הייתה להגן על ערב יחיד, באופן בו לא תוגשנה תביעות נגדו אלא בהתקיים שניים אלו וזה לשון התיקון:

"17ג. תובענה מהחייב תחילה [תיקון: תשנ"ב]

(א) לא תוגש תובענה נגד ערב יחיד אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:

(1) ניתן פסק דין נגד החייב;