החלטה בתיק בשא 498/07

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הש' כ. ג'דעון), אשר ניתן ביום 19.11.06 בת.א. 12483/03.  נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש 1 (להלן: המבקש), אשר חובותיו עומדים על מיליוני שקלים, והוא אף מחוייב בתשלום מזונות בסך 4,000 ש"ח לחודש. לטענת המבקש עומדות הוצאותיו החודשיות על סך של 18,316 ש"ח ללא המזונות המושתים עליו. על פי תצהירו של המבקש הוא עובד אצל המבקשת 2 (להלן: המבקשת) בשכר של 4,448 ש"ח.

לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש.

2.         המשיבה 1 (להלן: המדינה) מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקשים לא העמידו תשתית ראייתית לחוסר יכולתם הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13.

ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית. מהסכם הגירושין אשר צורף לבקשה עולה כי המבקש קיבל, במסגרת ההסדר חשבון בנק ובו כספים בסך כולל של 536,202 ש"ח, בנוסף לסך של 728,488 ש"ח שהועברו לבעלותו, וכן הוסכם כי כל אחד מבני הזוג יקבל את המכונית הרשומה על שמו. המבקשת לא פירטה את נכסיה כלל.

ה. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה.

3.         המשיבה 2 מתנגדת לבקשה מפטור מערבון בטענה כי יש להבטיח את הוצאותיה אם הערעור יידחה.

            המבקש לא הגיש כל תגובה לטענות העובדתיות שנטענו על ידי המדינה.

דיון

4.         הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פ"ד נט(3) 742, בסעיף 9 לפסה"ד.

שומה על המבקש פטור מתשלום אגרה להראות כי מתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים, כאמור בתקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (להלן: התקנות):

א.         "ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה";

ב.         "נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה".

            אם המבקש אינו  ממלא אחר אחד התנאים, תדחה בקשתו.

5.         א. תקנה 13(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות) קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה: