החלטה בתיק בשא 4944/07 - פסקדין

1.         מהות הבקשה :

בפניי בקשה להתיר למבקשת לתקן את כתב התביעה.

2.         ואלה העובדות הצריכות לעניין :

2.1        בתאריך 27.12.04 הגישה המבקשת, היא התובעת, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לבימ"ש

זה. התביעה המקורית התייחסה לפגיעות בשני מישורים מחלת זאבת ומחלה נפשית.

2.2        בתאריך 27.03.07 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב תביעה, שעניינה הוספת פגימה

נוספת במישור הקרדיולוגי, וצירוף חוות דעת קרדיולוגית הקובעת, כי קיים קשר סיבתי בין הנכות בגין מחלת הלב לבין מחלת הזאבת ממנה סובלת המבקשת.

3.         להלן עיקרי טענות ב"כ הנתבעים:

-           חוות הדעת הקרדיולוגית מטעם המבקשת, יכולה להתייחס רק לאירועים שארעו החל מחודש אפריל 2000 משום שחלה התיישנות.

-           הבקשה שזורה בטיעונים עובדתיים, אולם איננה נתמכת בתצהיר.

-           ע"פ חוות הדעת שצירפה המבקשת לכתב התביעה, עומדת נכותה המשוקללת בשיעור 50%-75 בגין מחלת הזאבת ובשיעור 50% בגין מצבה הנפשי, משום כך לא יהיה צורך בצירוף חוות הדעת הנוספת כדי להשפיע על היקף הנזק.

4.         דיון והכרעה :

4.1        כללי :

תקנה 92 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984, מסדירה את תיקון כתבי טענות :

"רשות לתקן - בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

הגישה של בתי המשפט, ככל שהדבר מתייחס לתיקון כתבי הטענות, היא גישה ליברלית המאפשרת לבעל דין את יומו בבית המשפט ובלבד שהתיקון יהיה רלוונטי כדי לאפשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת, תוך איזון בין הזכויות הדיוניות והמהותיות של בעלי הדין. ראה בהקשר זה פסק דינו של כב' השופט ברנזון ז"ל ב-ע"א 149/66, ששון נ' קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פד"י כ(3), 477 בעמ' 479, 490, והחלטתו של כב' הנשיא ברק מיום 17.2.03 בבש"א 10073/02 יהושוע שביט נ' בנק הפועלים תק-על 2003(1), 1667. 

כאשר בימ"ש עושה שימוש בסמכות זו, עליו לשקול במסגרת שיקוליו, את העניינים הבאים : מהו המועד שהוגשה הבקשה, האם התיקון יאפשר לביהמ"ש להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת, האם התיקון ניתן לפיצוי כספי, האם התיקון יגרום עוול לצד אחר, מידת הכרחיות התיקון והאם הבקשה הוגשה בתום לב ובהעדר זלזול מצד המבקש.