החלטה בתיק בשא 470/06

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (עב 1224/98).  פסק הדין הומצא למבקש ביום 01.05.06, כך שהמועד להגשת ערעור היה ביום 31.05.06. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.06.06.

2.      בפסק הדין נשוא הבקשה נדחתה תביעתו של המבקש, גמלאי של המשיבה (המועצה המקומית כפר קמא), לכלול תוספת אחוזית בשיעור של 30% ב"שכר הקובע" לצורך חישוב הגמלה המשולמת לו.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   בתאריך 25.05.06 נשלח ערעור בדואר רשום לבית הדין הארצי בירושלים. מבירור שערך בא כוח המבקש התברר כי המעטפה ובה הערעור נמצאת בדואר רחביה החל מיום 29.05.06.

3.2.   רק ביום 05.06.06, לאחר מספר פניות למרכז המידע ושליחת פקס לבית הדין, התברר כי למעשה פקידת בית הדין לא הגיע לבית הדואר על מנת לקחת את המעטפה.

3.3.   הערעור נשלח במועד החוקי, והעיכוב בהגשתו לא נובע ממחדל של המבקש.

4.      משיבה מס' 1, המועצה המקומית כפר קמא, התנגדה לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

4.2.   ערעור יש להגיש במסירה ביד ולא ע"י משלוח בדואר.

4.3.   הבקשה לוקה בחוסר נתונים מהותיים כגון הנתון לגבי המועד בו קיבל המבקש את פסק הדין.

5.      משיב מס' 2, הממונה על השכר במשרד האוצר, התנגד לבקשה, מאחר שלטענתו בקשת רשות הערעור של המבקש לא הוגשה בהתאם לתקנות, וזאת ללא כל הסבר מניח את הדעת. הגשה בדואר רשום במועד האחרון האפשרי להגשה מוכרת כלגיטימית רק במקרה של שביתת עובדי הערכאות המשפטיות, אך איננה הדרך המקובלת להגשה בימים כתיקונם. לטענת הממונה על השכר, על המבקש היה לדאוג להגשת הערעור בעצמו או על ידי שליח. 

6.      דין הבקשה להתקבל, מנימוקים שיפורטו להלן.

7.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור " מטעמים מיוחדים שיירשמו".

8.      אין בידי לקבל את טענת באי כוח המשיבים לפיה לא ניתן להמציא ערעור באמצעות הדואר בית דין זה פסק כי משלוח באמצעות הדואר הוא דרך לגיטימית ומקובלת, ובלבד שמשלוח הערעור נעשה פרק זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת ערעור, וכי אין זה סביר לדרוש מבעל דין שיבצע המצאת חומר משפטי לבית המשפט במסירה אישית.  עם זאת, אין לשלוח מסמכים בדואר "ברגע האחרון", שעה שהמועד האחרון להגשתם עומד לפוג תוך יום יומיים.

עאח (ארצי) 1019/04 צבי דוד קנזניק נ' הגליל העליון- אגו"ש חקלאית של משקי לתובלה בע"מ.

9.      במקרה הנדון, הודעת הערעור נשלחה על ידי המבקש שבוע לפני המועד האחרון להגשת הערעור ובכך פעל המבקש באופן סביר על פי הפסיקה. על פי אישור שרות הדואר שצורף לבקשה, הערעור הגיע לסניף הדואר ביום 29.05.06. למרות האמור, עד ליום 06.06.06 לא נתקבלה במזכירות הודעה על דבר הדואר, ורק ביום 07.06.06 נתקבל הערעור במזכירות.  מכאן, שנראה כי  תקלה שבין רשות הדואר לבין מזכירות בית הדין גרמה לעיכוב בהגשת הודעת הערעור לבית הדין,  כאשר הערעור הגיע לסניף הדואר שלושה ימים לפני המועד האחרון להגשת הערעור.  בנסיבות אלה, יש לראות בתקלה "נסיבה חיצונית שלמבקש לא היתה שליטה עליה", ולכן היא מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

10.  כללו של דבר: משפעל המבקש באופן סביר, ומשהעיכוב בהגשת הערעור נעוץ בתקלה בין רשות הדואר לבין המזכירות, דהיינו בנסיבות חיצוניות שמחוץ לשליטת המבקש, מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. אוסיף, כי ב"כ המבקש פעל לבירור העניין הן במרכז המידע, הן במזכירות בית הדין והן בדואר, ולא הזניח את עניין הגשת הערעור.

11.  בהתייחס לטענה כי לא הוגש תצהיר לתמיכה בבקשה: בהתאם לפסיקת בית דין זה, ההוראה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת תמיכה בתצהיר בכל בקשה אינה חלה בבית הדין לעבודה. לפיכך, אין חובה לצרף תצהיר לכל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, והדבר תלוי בסוג הטענות המועלות בבקשה   (דב"ע מט/107 - 9 מדינת ישראל נ' אלי מזרחי, פסק דין מיום 21.6.1989). נראה לי, כי במקרה הנדון, משמדובר בעובדות שהן בידיעתו של ב"כ המבקש החתום על הבקשה, כאשר הבקשה נתמכה במסמכים הרלבנטיים, אין העדרו של  תצהיר התומך בבקשה מהווה סיבה שלא להיעתר לבקשה. 

12.  סוף דבר - הבקשה מתקבלת. המזכירות תרשום את הערעור שהתקבל במזכירות בית הדין ביום 07.06.06.